'; null !== document.cookie.match(/(?:^|;)\s*_holyclock_qr=\s*\w/) && null === window.location.hash.match(/#holyclock=qr(?=#|$)/) && document.write(_holyclock_tag); //]]>

פחדים וחרדות מהם בנפשי?

בטבענו אנחנו חפצים לחוש הנאה ותענוג, הרגשת החסרון שבלב לאורך זמן מביאה ספקות וקושיות על תכלית חיינו  והנה כאשר שהאדם לא זוכה להתחדש הוא נובל, לכל אדם יש נקודה עקרית בחייו שבה הוא חש תקוע, ידוע שהתקיעות באה משורש המילה קטוע, והנה קטוע משמע מופרד, החטא מפריד אותנו מדבקות האהבה בהולדת התאוה, כאמצעי להזכיר לנו להשתפר ולהתפשר, זהו מהלך תיקון הנפש והלב, היכן שהכי קשה לי שם התיקון שלי,

777

פחדים מחלות מתחים וחרדות אלו הם מצבים פסיכולוגים ו פיזיולוגים בהם האדם חש אי שקט, בשל מתח ודאגה רבה מפני איום וסכנה ממשיים או דמיוניים, מודעיים או בלתי מודעים שהוא חש חסר אונים מולם. לתחושות חרדה ופחד קיימים תסמינים גופניים דומים, ההבדל ביניהם הוא בגירוי היוצר אותם – תחושת פחד עולה מול גירוי ספציפי שנתפס כמאיים, בעוד מתח פחד או חרדה מביאים עימם רגש שלילי מעורפל שלא נראה קשור לגירוי חיצוני מסוים. 

הבדל נוסף הוא בעיתוי החולי והחסרון אור ברצף הזמן : פחד עולה לרוב מול גירוי שנתפס מאיים מיידית, בעוד שחרדה עולה מול גירוי פנימי או חיצוני שלעתים קרובות נתפס כמהווה סכנה עתידית הצפויה להתרחש. בנוסף, הפחד מקושר יותר להתנהגויות אקטיביות ספציפיות של תגובת הילחם או ברח, בעוד שהחרדה היא תוצאה של סכנה שנתפסת כבלתי ניתנת לשליטה או שלא ניתן להימנע ממנה.

 

חרדה עשויה להיות מלווה בתסמינים פזיולוגים (בגוף) וביולוגים בנפש  

הבסיס הביולוג – שכולל בתוכו מעגלים עצביים בהם מעורבים אזורי המוח  הם אלו שנחשבים כבסיס הביולוגי של החרדה. בניסויי סריקות PET נמצא כי בעת הצגת ריח או טעם דוחים או מאיימים, מוגברת זרימת הדם למח והנבדקים דיווחו על תחושת חרדה מתונה.

הממצאים עשויים להעיד על כך שתחושת חרדה היא מנגנון שבמקורו מגן על האדם ונועד למנוע ממנו להיות מעורב בהתנהגויות שעלולות להיות מזיקות. מכאן ניתן להבין שכאב מגיע לעצור אותנו מלהמשיך לזרום בדרך לא דרך..

תסמינים פיזיולוגיים – כגון דפיקות לב חזקות ומהירות, בחילה, יובש בפה, כאבים בחזהקוצר נשימה, כאבי בטן או כאב ראש, תנועות מעיים מהירות, צורך דחוף להטיל שתן, טשטוש ראייה, סחרחורת או חולשה וכו..  אלו הם סממנים אל הגוף המכין את האדם להתמודדות עם איום בתגובת הילחם או ברח, וכך עולים לחץ הדם וקצב הלב, ההזעה מוגברת,

תסמינים פסיכולוגיים – כגון אי שקט, מתח, פחד מפני העתיד, חוסר ודאות, מחשבות של פחד ודאגה חוזרות ונשנות, חוסר ביטחון, צורך להיתלות באחרים או באמצעי ביטחון כלשהו, מונעים מהאדם לקבל את הטבת הבורא בחייו והנה האנשים שחווים חרדה עשויים גם לחוות תחושת אימה או פאניקה.

החולי הפחד והחרדה תוקפים את הנפש וכשהאדם מרגיש חסר שליטה על חייו באיבוד איזונו הוא נלחץ וכתוצאה מכך עולה רמת החרדה עקב חוסר המודעות שבלב, לא מספיק חולי החרדה אלה יש תוספת קושי הבאה לידי ביטוי בהחרפת התחושה השלילית מהלחצותו של האדם והנה עלינו לא לחשוש מהתחושה אלה עלינו לקבל ולאמץ את החסרון רק כאמצעי לתיקון בעל מנת ללמוד באמת מיהו הלב, התחושה השלילית היא רק סימן רגעי לומר לנו שאבדנו איזון וסטינו מדרך האור\

 

התקף פאניקה בדרך כלל מגיע באופן פתאומי, כתפיסת סכנה אמיתית, למרות שהסכנה והאיום מהגירוי המעורר זאת, אינם בהכרח רציונליים. אבחון של חרדה במטרה לברר האם היא חמורה עד כדי הפרעת חרדה, נעשה על ידי פסיכיאטר. פרוש המילה פסיכיאטר באה מלשון האדם הפסיכי שפוסח על העיקר שבאהבה לטובת הטפל שבתאוה, הפסיכיאטר עורך בדיקה ושואל את הנבדק שאלות לגבי ההיסטוריה הרפואית והנפשית שלו, הוא מברר את שכיחות התסמינים, עוצמתם, ומשך הזמן שלהם, הרופא מברר האם קימים בעיות בתפקוד הנפשי הנגרמות מהופעת תסמינים אלו. לעתים הנבדק ממלא שאלון שנועד לברר את מאפייני החרדה,

לצערי הרב מרבית הרופאים לא מבינים את מהות הנפש עפ” הבסיס הנפשי האלוקי וכאן החולה לא מקבל הסבר פנימי למחלתו ולכאביו, כאשר רפואה אמיתית מגיעה רק בהתחברות הלב לשורשו נתינת כדורים להרגעה משתקים ומנתקים את הקשר בין החולי הנפשי בשורשו לגירוי תחושות הגוף הגשמי בכלל סימניו, במצב שכזה הניתוק גורם לאדם לא להבין מהי סיבת המחלה בשורשה בעוד שהחולה כביכול מרגיש טוב והמחלה עדין קיימת בנפשו של האדם הלא מודע,

נקודה חשובה ללימוד פנימי אודות כל מחלה: הגדרת המילה מחלה עפ תורת הקבלה היא חלל פנוי מאור, כל אבר גשמי עומד כנגדו אבר רוחני, הנפש היא כמראה אל הגוף ועל זה נאמר נפש בריאה בגוף בריא והנה כשהאדם מחטיא את מטרת האהבה והחסד ללא תנאי  לטובת  התאוה האנוכית הוא מנתק ומפריד את עצמו מהאור, חטא משמע החטאת הדרך, מערכת הכרת הרע באה ללמד אותנו להבדיל בין טוב לרע ובמידה ואנו חסרי מודעות אנו חוטאים ומחטיאים ביצירתנו הקלוקלות ובכך אנחנו מפרידים את עצמינו מהאור, במצב שכזה עקב החטא מגיע חסרון בנפשנו הגורם למחלה, שאני חושב מדבר ועושה אני יוצר ולכן יש לקחת אחריות על יצירותנו הן לחיוב והן לשלילה כי יש לנו יכולת להוליד תודעה מתודעה בבחינת יש מיש,

מחלה מלשון חלל פנוי מאור, זהו מקום אנוכי בנפשנו, החסרון בא לידי ביטוי בכח ההרגש ובמידה ואנחנו לא מחוברים לחסרוננו כאמצעי לתיקון ובניה באה מחלה בגוף כאמצעי לעורר אותנו ולומר לנו שעדין לא תיקנו את חטאנו, זה כמו שאם לא אפנה תשומת לב למחשבתי בטוח שאחטא בדבורי ואם לא אשמע את עצמי ואתעורר מיד יגיע גם מעשה שלילי שיתן לי להבין במצפוני מה מהות חטאי, ואם לא התעוררתי  מ ג” בחינות אלו זה סימן שמצבי הרוחני מנותק לגמריא מתכלית הלב,

מקום החסרון בא כאיתות אל הלב בנפשנו, במידה ולא נבין את חטאנו נרד למדרגת הגוף ותתגלה מחלה או כאב בנפשנו פנימה בעל מנת לעורר אותנו, כל מחלה גופנית באה כתוצאה מבעיה נפשית הנגרמת עקב חטא הנה דוגמא: אדם שכואב לו הראש הוא לוקח כדור להרגעת הכאב, תפקיד הכדור לבטל את הוראת המח המסמנת לתודעתנו שיש כאב והנה  האדם חש כאילו בטוב אך עדין הוא לא הבין ולא התעמק בנפשו מדוע באו לחייו כאבים?

כשהאדם סובל הוא לא מסוגל לחשוב, הוא לא מסוגל להתבונן, ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ועבודה קשה, האדם לא מסוגל לעשות מאומה שהוא נמצא תחת כאב או יסורים ובמצב זה תקפיד הכדור או התרופה או הניתוח וכו לתת לנו רגיעה רגעית רק כאמצעי שנתחיל להתבונן מדוע התרחקנו מהאור? כל הרפואה החצונית הקובנציונאלית באה רק כאמצעי לתת לאדם מזור רגעי בעל מנת שתהיה לו יכולת להבין עד כמה הוא מרוחק מהאור,

בואו נשאל את עצמינו? כמה אנחנו מתבוננים באמת אחרי נקודות כאב בחיינו? כמה פעמים עשינו בדק בית ושאלנו את עצמינו מדוע בא הכאב לחיינו? במצב שכזה אנחנו שוכחים את תיקון הבריאה ועל כן המחלה תחזור לחיינו והכאב שוב יצוץ כי רפואת אמת מתבצעת רק בשורש נפשנו ולא בחיצוניות גופינו

הקדמה קצרה לפני כניסתנו לעומק המתח והחרדה: מחשבת הבריאה באה לתת הטבה לנבראים כאשר בנברא הוטבע רצון אנוכי לקבל את הטבת בוראו, תיקון הבריאה זוהי משימת הלב הבאה ללמד את האדם לקבל את האור ואת ההטבה באהבה לא לתועלתו האישית אלה רק כאמצעי להיות בקשר אם נותן האור הבורא,

הרצון לקבל שטבוע בנפשנו מחולק ל 2 צורות של קבלה

צורת רצון שלילית – המשכת האור רק לתועלתי האישית

צורת רצון חיובית – המשכת האור כאמצעי להיות בקשר אם נותן האור הבורא

אסור לבטל את הרצון לקבל בנפשנו כי אחרת אך תתקבל הטבתו של הבורא בחיינו? אלה יש לבטל רק את צורת הקבלה האנוכית, יש רצון לקבל ויש בו ב, בחינות חיוב ושלילה,

נשאלת השאלה האם אני רוצה רק את המתנה? או האם אני רוצה את המתנה רק כאמצעי לקשר את ליבי אם נותן המתנה הבורא? לקבל אני חייב מפאת רצון מחשבת הבריאה להטיב לי אממה כל בחירתנו היא באיזה צורת רצון אנחנו בוחרים להמשיך את האור בעל מנת למלא את חסרוננו כאשר מערכת האנוכיות בנפשנו אינה נמצאת בהשוואת צורה אם האור המשפיע ומצב זה גורם לפרוד בין הנברא המקבל למידותיו של הבורא המשפיע, 

כל המשכה של אור גדול לכלי קטן שורפת ושוברת את כלי הקבלה של האדם, בכח התורה והמצוות יש לנו יכולת לסור מרע ולעשות טוב, מצווה מלשון צוותא המסמלת חיבור וברכה מלשון הרכבה כאשר עלינו מוטלת המשימה להרכיב כלי ראוי שיהיה בהשוואת צורה למידותיו של האור, כאשר האור תנועתו השפעה והנברא תנועתו קבלה והנה אם אני ממשיך את האור לתועלת אישית אנוכית שאני המטרה אני חוטא ואם אני ממשיך את האור רק כאמצעי להשפיע נחת רוח לחברי כאמצעי להיות בקשר אם בוראי כאן מידת קבלתי היא השפעה וכאן אני נקרא צדיק כאשר הרצון שלי לקבל הוא בעל מנת להשפיע כאן המקבל שבי נהיה משפיע, אם אני מקבל דבר מה מחברי רק בעל מנת לשמח את חברי כאן אני לא המטרה אלה חברי וכאן קבלתי היא בעצם נתינתי וזה עמוק התבוננו,

מהו פחד:  פחד מלשון דחף, תפקיד הפחד הוא לסייע לי לצאת מצורת רצון אנוכי לטובת צורת רצון בעל מנת להשפיע, הפחד בא לעצור את זרימת חיי תחת הרגלי האנוכיות והוא מגיע לחיי רק כסימן להעיר אותי ולומר לי שסטיתי מהדרך, הפחד הוא נורת אזהרה והוא משמש לי כרמזור וכתמרור לדרך חיי, תמרור הפחד בא לדחוף אותי לצאת מתנועה שלילית לתנועה חיובית והנה טוב שיגיע פחד לגנב שיפחד לגנוב נכון? תמרור מלשון תם מרור ומי מאיתנו אינו חפץ שיתומו כאביו בסוד התמר מלשון תם מר?

במידה והלב לא מיחס חשיבות לפחדים בחייו הוא מתחמק מהתמודדות עם המפגש עם האור, דחיית הפגישה עם אמת האור מגבירה את נקודת השקר באדם ומכאן מגיע האור לאדם ומכה בו כאמצעי לעוררו, במידה ואני לא מתעורר בטוב בא יסוד הרע להעירני כאשר הטוב והרע הם שלוחים של הבורא ואין להם כח מצד עצמם, כל תפקידם הוא לנתב ולנווט לי את מצפון הלב כאמצעי להחזיר אותי הביתה אל האור, כל מי שחושב שיש את הבורא ויש את הרע יוצר ב” רשויות ועל זה נאמר: לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני כאשר הבורא הוא אחד,

האור חפץ להטיב והוא מגיע לחיי תמיד באהבה ומכיון שאני אנוכי מטבעי האור לא יכול להתקבל בליבי והנה המפגש של האור שחפץ להכנס לליבי במצבי האנוכי מגיע לחיי בצורת מכה או חסרון בעל מנת לומר לי שדלת ליבי לא פתוחה לאהבה כי אני נמצא תחת התאווה, האור מכה בי בפגישתו ומסתלק, מחוסר השוואת הצורה בין המקבל האנוכי למשפיע שמולי והנה אם אני הולך בדרך תורה אט אט אני מכין כלים להטבת בוראי ואם אני מתנגד באה דרך ייסורים לחיי כי מחשבת הבריאה באה לתת לי אהבה ורצון הבורא להטיב חייב להתקיים במציאות חיי ומכאן המפגש של האור מוליד בנו קבלה אם לאהבה? או אם לתאוה? וכאשר אבחר באהבה יכנס בי האור בנועם וברכות ואם אבחר בתאוה האור יחסם מלהכנס עקב מצבי האנוכי ומצב זה יגרום להכאה בנפשי,

מכאן ניתן להבין שכאב או חולי נובעים מצורת קבלה אנוכית בדרך הכאה, ותחושת המזור והרכות מגיעים כאשר יש בנו כלים ראוים להשראת האהבה בחיינו, הכל תלוי במודעותנו וברוח בחירתנו,

האדם הוא צרכן של הנאה מטבעו האנוכי המקבל וכל פעולה מטבעו אמורה להביא אותו לקבל הנאה וכאן בדרך תיקון הבריאה יש לנו מקום לבחור בין הטוב לרע וברוח הרכבה מלשון ברכה אזכה להרכיב כלי ראוי אל האור, מצווה מלשון צוותא וחיבור אל האור וכך המפגש שלי אם האור ואם הטבת הבורא יהיה בנעימים מלשון נעם עליון בבחינת ויהי נעם ה אלוהינו עלינו וכו ואם נבחר במפגש אנוכי נקבל מהאור במפגשנו איתו הכאה כאמצעי ללמד אותנו שטעינו בדרך, מדרגות התיקון בעל מנת להכיר את הרע בנפשי באים בהתמודדות הנפש תחת 10 מכות מצריים שאלו הם תודעות של מיצרי הלב האנוכי,

ישנו שעור באתר עינא פקיחא המסביר את המהחלך הנפשי של 10 המכות שבנפש אתם מוזמנים לצפות באהבה מהלב אל הלב, 

 

ישנם שלושה מצבים לנשמה

מצב 1 – כל הנשמות נמצאות לפני הבורא מתחילתם ועד סופם בגמר תיקונם השלם כאשר כל העבר ההוה והעתיד נמצא כיחידה אחת סביב אור אין סוף בשיא שלמותם,

מצב 2 – 6000 שנה של תיקון הנפשות שזהו זמן היגיעה שיש לבני האדם עד גמר תיקון מידת האנוכיות שבנפשם, בזמן היגיעה יש לנו הנהגה של שכר ועונש וישנה דרך תורה או דרך יסורים, מחיפה לתל אביב אני יכול להגיע דרך כביש החוף בשעה ולהגיע בנחת ובשמחת הלב או אני יכול להסתובב ולהגיע לאילת ומשם לתל אביב תוך שבע שעות וכאן נשאלת השאלה באיזה דרך אני בוחר להגיע? בנחת ובשמחה שזוהי דרך תורה? או בדרך יסורים שאיתה לא אזכה להנות מהדרך ואגיע למטרתי שבור ורצוצ והנה לתל אביב אגיע, למטרת הבריאה אגיע,  השאלה היא אך אגיע?

מצב שלישי – תיקון הגופים והכנת הלב לחיי הנצח,

מהי חרדה בקצרה? במידה ולא התחברתי למערכת הקדושה ולא הכנתי כלי ראוי וטהור להשראת השכינה התרחקתי ונפרדתי מהאור המשמש כאמצעי לחבר את ליבי לאבי שבשמים, במצב שכזה לא יחסתי חשיבות לפחדיי ולא התעוררתי מסימני הדרך ולא יחסתי חשיבות לתמרורי החוקים הרוחנים אם במודע ואם בלא מודע ובכך הבאתי את עצמי לחושך וליסורים והתרחקתי מהאור ונעלמה לי יראת השמים שהיא הכלי לחכמת אור האהבה בבחינת ראשית חכמה יראת ה”

מהי יראה נפולה? כאשר יש בי פחד מאדם או פחד מהסביבה או פחד ממצב נפשי שקיים בתוכי ואני לא מייחס אותו לקשר שלי אם הבורא אני תחת הנהגה של השלילה בבחינת לא יהיה לך אלוהים אחרים על פני, כאשר ה” הוא אחד והשגחתו הפרטית על האדם היא בדרך תמידית בעל מנת להביאו למטרת האהבה והאור לקבלת הטבתו,

לעומת זאת מהי יראת שמים: יראה היא הפחד שלי לבצע חטא שאיתו האבד את קשר האהבה עם בוראי עם סביבתי וכו.. הפחד שלי לא לאבד את קשר האהבה זהו פחד חיובי הבא כאמצעי לחזק את הלב אל הלב, הבורא הוא שיא השלמות וחלק מאמונת הלב מלמדת אותנו שאי אפשר לעולם לבוא בטענה כלשהי אל הבורא המושלם כי הוא לעולם לא מתבלבל ורק שלמות והטבה מגיעה משמים לאדם, 

הנברא הוא חסר שלמות מטבעו האנוכי ביחס למשפיע העליון ולכן הוא חלוק בצורות רצונותיו בין הטוב המשפיע שבו לרע המקבל ובכך הוא תחת הנהגה של ב” הפכים שכל אחד רוצה למלוך והם במאבק תמידי,  הבעיה הכי קשה שלנו מגיעה כאשר יש לנו קושי או חסרון לאורך זמן, נפשנו האלוקית שהיא חלק אלוה ממעל חפצה להגיע לשורשה שהיא השלם ונפשנו הבהמית בטבענו האנוכי מושכחת אותנו מטה למידת האגואיזם והנה מצב זה מוליד בנו תחושה הנקראת מתח כאשר הלב נמתח בין המשפיע למקבל שבנפשו שכל אחד מהם מושך לשורשו, הנשמה מעלה והנפש מטה,

בזמן קושי, יסורים, מחלות והרגשים שליליים, האדם נמצא תחת מאבקים נפשיים המביאים אותו למצוקה נפשית גדולה והנה האדם לא יכול לבוא בטענות אל הבורא המושלם אלה רק לעצמו וכאן יש מצב מאוד מסוכן אל הנפש, 

בזמן קושי מטבעי האנוכי אני מחפש למצוא את האשם לבעיתי, בדרך כלל אדם חסר מודעות יאשים את הסביבה שלו בחסרונו לעומת זאת אדם יותר פנימי יקח אחריות על מעשיו כי הוא מבין שכאשר הוא חושב מדבר ועושה הוא יוצר ואם יצר חיובית אשריו ואם יצר שליליות אוי לו

במצב שכזה שהאדם מבין שהו החטיא את מטרתו, קשה לו מאוד להאשים את עצמו לאורך זמן,

והנה שימו לב – כמה אוכל להאשים רק את עצמי בכל המתרחש בחיי, אני צמא לאור צמא לאהבה והנה אני חסום ומעוכב ולמרות שחטאתי עשיתי וידוי לחטאי לפני ה” והבעתי חרטה ולקחתי על עצמי תשובה שאשתדל מאוד לא לחזור לנסיון עברי האנוכי ולמרות הכל עדין אני חש תקוע, אם נאשים את עצמינו ללא הפסק ניפול למרה שחורה ולעצבות ונשאלת השאלה מה עושים? אך מוצאים איזון נפשי? הבורא הוא שיא השלמות ולא ניתן לבוא בהאשמה כלשהיא אל השלם אלה רק לעצמי והנה אני נמצא בשיא החסרון, אני מודע שחטאתי, והמזור לא מתגלה מיד בחיי,

מצב זה מסוכן מאוד כי כאן מידת היאוש והעצבות חודרים אל הנפש הסובלת ולכן במצב שכזה יש למצוא את האיזון שלמרות חטאי ותשובתי לפני בוראי אני סולח לעצמי ומקבל על עצמי להיות טוב יותר בדרך אט אט כי לא ניתן בצורה מידית לתקן יצירות שליליות של חיים שלמים או גלגולים שונים וכו והנה במצב שכזה עלי להלחם עם היצר שרוצה להכניעני ולהוריד אותי מטה, ובכח אמוני ליראת בוראי בכח התפילה והתחנון אצפה לישועה ואגדיל את קו התקווה לחיי ואם הזמן האמין ואבין שייסורים יש להם זמן קצוב, ובה” נגאל בפרט ובכלל,

מאוד לא קל להאמין באמונה מעל הדעת ומעל ההגיון לאורך זמן, זהו נסיון לא פשוט וזהו אימון הלב לאהבה כידוע שרק החשבת האהבה והיגיעה בעבורה בונה הלב, 

בתפילתי אני אומר אבא בורא עולם אני לא מבין מה עובר עלי בדעתי? אני לא מבין את הנסיון שיש לי, אני לא מבין את מחלתי את סבלי, הנה אני רוצה לתקן וכלום לא זז לי כלום לא מצליח לי, קשה לי מר לי ובכל זאת אני מאמין אבא שכל מה שקורה לי הוא רק לטובתי כי ליבי מאמין ויודע שלא תצא רעה משמים וכל מה שקורה לי זה הכי טוב בעבורי, ובדיבור שכזה בהתבודדות הלב אל הלב מגיע המיתוק הגדול כי לישעתך ה” קווינו וציפינו כל היום,

בספר תהלים נאמר – קרוב ה” לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת, לא נאמר קרוב ה” לכל צדיקיו? לא נאמר קרוב ה” לכל חסידיו? לא נאמר קרוב ה” לכל קדושיו? נאמר קרוב ה” לכל קוראיו באמת, משמע שמידת האמת היא המפתח לקבלת המיתוק, ומידות הקדושה החסידות והצדיקות אלו הם מדרגות של האהבה עצמה שנזכה אליהם אילו נבצע את היגיעה הדרושה לאהבה שכזו,

והנה כאן המקום לסלוח לעצמי שזוהי תחילת הרפואה כי אם לא אסלח לעצמי אך תתגלה סליחת הבורא בליבי? הבורא אוהב אותנו והוא תמיד סולח לכל מי שחפץ להטהר ולהתקן ולכן עלי להאמין שמלך האהבה חפץ רק להטיב לי ולתת לי את הטבתו ולכן אני חייב לסלוח לעצמי שזהו האמצעי שיאזן אותי

זוהי לא הדרך רק לכעוס על עצמי, אסור לנו להלקות את עצמינו אנחנו לא נזירים במינזר מלשון מין זר כאשר בטחון עצמי ירוד מביא כאוס ומרה שחורה, ולמרות תחושות האשמה שנמצאות בי עלי לסלוח לעצמי רק כאמצעי להתאזן ובכח האיזון אני יביא את עצמי לבסיס מודע שבדרך זו אקבל מוחין וסיעתא דשמיא שאיתה אוכל לבחור את מסלול תיקוני ברגיעה ולא מתוך לחץ, כפייה, או מנוסה בפחד או חרדה,

הבורא רוצה אותנו באהבה ולכן זהו מהלך לא קל לסלוח לעצמינו כאשר יותר קל לסלוח לאחרים מאשר לעצמינו כאשר סליחה אמיתית תגיע רק מתי שנבער לגמריא את כל קליפות האנוכיות

תהליך הסליחה שבלב: סליחה מבוראי הבאה מתוך מודעות וכוונת לב כנה תביא אותנו לסלוח לסובב אותנו ומשם ידוע שכל סביבת הפעולה שלנו הגשמית היא רק אימון בעל מנת שנבצע תיקון פנימי ומכאן הדרך לסליחה פנימית תגיע לנפשנו, יש לפעמים מצבים שאני אומר לעצמי, אני סולח לעצמי מספר פעמים ואז אני חש רגיעה זמנית ושוב מתעורר לו היצר במחשבתי ואני שוב נופל לשלילה ולספק,

מצב זה בא לומר לי ב” דברים

א – ששוב עלי לסלוח לעצמי ולהתאמן 

ב – שסליחתי עדין לא התקבלה מכיון שיש זמן תיקון ואם יצרתי המון שליליות במחשבה דיבור או מעשה עלי לתקן את נפשי לאורך זמן כי בבת אחת לא יתקיים התיקון אלה מה שיתקיים הוא המיתוק לתיקון כאשר הבעת הסליחה מביאה מיתוק דין בפני שמים וכאן אני כאילו מבקש הערכת זמן הנקראת אריכות ימים בעל מנת להשלים את תיקוני בחטאי בין אדם לאדם ובין הלב לאלוהי\, אם נבקש אריכות ימים בשביל אכילת ביסלי או במבה ברור שלא נקבל, נכון?

יש לזכור נקודה חשובה: אם נראה אדם הולך ברחוב שמבקש סליחה מכל עובר ושב נגיד שהוא ישתגע נכון? אממה יש חוק רוחני שאומר – כגודל הפגיעה כך גודל הפיצויי לפגיעה, אם פגעתי בחברי לאורך זמן על הפיצוי שלי בבקשת הסליחה להיות גדול יותר, במידה ופגעו בי חברי עלי ללמוד לסלוח להם בכח אמוני ומצב זה ניתן לביצוע רק בתנאי שהבנתי שזהו תיקוני בבחינת ישמע בזיונו וידום, כל החטאים בין אדם לבורא נמחלים ביום כיפור מלבד חטאים בין הלב אל הלב ששמה אנו זקוקים ליגיעה בעל מנת לתקנם כאשר זה נושא מורכב לשעור אחר,

מתחים וחרדות יסורים וכאבים, אך הם באים לידי ביטוי בנפשי?

מח האדם מחולק לשלושה חלקים:

מח ימין חכמה כנגד המחשבה

מח שמאל בינה כנגד הדמיון

מח תחתון כנגד הדעת כנגד הזכרון

 

מח תחתון המסמל את ספירת הדעת מיצג את המדד המיצג את מודעותי להבנת חכמת בוראי, במקום המח התחתון נמצאת מערכת העצבים ובתוכה יש מסך הנקרא דלת הלב,

דלת הלב משמשת כאמצעי לחבר את האדם אל אור הבורא המטיב כפי שלמדנו בתחילת השעור והנה אם נמשיך ונזמן אור להנאה רגעית לתאוותנו האור יגיע ויכנס אל הלב ומכוון שאין לנו כלי ראוי להשראת האור בליבנו מיד הסתלק לו האור חזרה לשורשו כי משפיע דבק במשפיע ומקבל דבק במקבל,

מפגש זה מוליד זיווג דהכאה בנפשנו, המשכת אור גדול לתענוג רגעי לתועלת אנוכית מביאה את אור החכמה להנאתנו האנוכית ובמצב שכזה האדם חש הנאה גדולה, האדם ממשיך אור שלא שייך לו לתועלתו האישית וכאן הוא נבחן לנצלן ולגזלן ועוד..  ולאחר שהתענג האדם והשתמש עם האור לסיפוקו הרגעי מסתלק האור חזרה לשורשו כי אין השוואת צורה בין תנועת הנברא המקבל לתנועת האור המשפיע, מצב שכזה מביא את הנברא להתחכך באור ומכיון שהמשכתו שלילית האדם מביא נזק אל עצמו עקב בחירתו האנוכית, האור חפץ להכנס בנועם וברכות אל הלב ותנאי זה התקיים רק אם הכנו כלי ראוי להשראתו, המידה וקבלתנו היא אנוכית המפגש עם האור יוליד בנו הכאה הבאה לידי ביטוי כמה או כחסרון בנפשנו, שוב.. קראו מהלך זה שוב.. זוהי תובנה חזקה מאוד להבנה ולרפואה חברים, לא יתקיים חיבור אל האור ללא כלי שבא בכח יגיעה וויתור על צורת האגואיזם שבנפשנו, הכאה ועוד הכאה סודקת את מסך הלב ובעוד האדם דבק בהמשכות נוספות של אור להנאות רגעיות המסך שבמערכת העצבים שבנפשנו אט אט נסדק עד שנשבר, 

ישנם 3 תאוות עקריות באדם

תאוות ממון תאוות אכילה תאוות משגל

אלו הם רמות של הנאה שבאמתכתם אורות גדולים ואם אנו מושכים אותם לכלינו בצורה אנוכית אנחנו ממשיכים אורות גדולים לכלים קטנים וככה אנחנו נשברים נפשית, דוגמא – אם נחבר מנורה של 100 ואט לספק חשמל של 500 ואט המנורה תתפוצץ וביחס לדוגמא זו אם נמשיך אורות גדולים בכלים קטנים נשבור את מסך ההגנה שבמערכת העצבים שבנפשנו הממוקם סביב מקום הדעת התחתון שבמוחנו והנה הראש משליך על הגוף ונפש חולה ושבורה תביא אבר חולה שחסרה בו ההארה שאמורה להזין אותו ולכן יש להתבונן בחכמה זו לעומק, כאשר אבר חסר אור נמצא בחסרון ובו מתגלה המחלה,

כח התורה והמצוות (בבחינת תר י”ג) משמשים כאמצעי להרכיב כלי אל האור ולתקן את האיבר כמרכבה אל האור כאמצעי להיות בקשר אם נותן האור הבורא, ישנם תר”יג אברים וגידים באדם, רמ”ח אברים ושס”ה גידים שיחד הם תרי”ג בחינות, תפקיד המצוה לחבר ולקשר בין האבר או הגיד אל חלק האור ששיך לו בעל מנת לחיתו בטוב ובנעימים, ללא תורה וללא מצוות לא נצליח לחבר את חלקי הנפש לשורשם,

עכשיו ניתן להבין שכל האנשים שחולים ברוחם (חולי הנפש וכו) נמצאים תחת המשכת אורות גדולים לכלים קטנים ובכך הם שברו את מסך ההגנה ואפשרו לתדרים שלילים לחדור למודעותם וכאן שליטת השלילה גדולה מהחיוב, מסך ההגנה הנקרא דלת הלב תפקידו לשמור ולאזן את האדם, דלת זו או מסך זה מנתב את הדרך בין השלילה לחיוב שבנפש, מסך הלב לא נותן למימד השלילי לחדור ולהשתלט על האדם מרצון הבורא להטיב והנה הבנו שחטאים גדולים מביאים את המסך לשבירה ובכך באה שבירה נפשית הגורמת למימדי הגהנום להשתלט ולהדבק באדם החולה שממשיך אורות גדולים לכלים קטנים

עישון סמים, דבקות בתאווה, אגו גדול וכו.. אלו הם יצרים הרסניים שממשיכים הארות גדולות לטובת הרצון האנוכי שחפץ להדבק בהנאה רגעית לתועלת עצמו ומכאן באה השבירה שגורמת לאדם יסורים כאבים ומחלות, מידת החרדה קשורה בעיקר לפגם הברית כאשר חטאי הזרע לבטלה הם איומים ונוראים המביאים שליליות גדולה ונזק רב, זרע לבטלה הוא לא רק לזכר כאשר מאחורי כל זכר יש הסכמה ומעורבות לאישה שאיתו, ואין ברצוני להאריך בנושא אישי שכזה כרגע.. והמבין יבין.

סכום: הכרת הרע תביא את הלב למודעות שאיתה אוכל לסור מרע ובכח התגברותי על התאוה אזכה להכיר את הטוב שאיתו העשה טוב ואשפיע נחת רוח באהבת אלוהים ואדם, תורת ה” תמימה כאשר החוקים והמצוות רק הם האמצעי שלנו לשינוי פנימי ובה” שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות אכיר,  רפואה שלמה מהלב אל הלב, כל הישועות, גדעון צו-אקה

 

3 thoughts on “פחדים וחרדות מהם בנפשי?”

  1. זהבה הגיב:

    אהבתי את המאמר מאוד!
    שני דברים אלו משחררים את ההווה מכבלי העבר והעתיד, ומאפשרים לו להתקיים בנינוחות ביניהם, ונותנים לנו לחיות את החיים – בריאים ושפויים. אל תחששו להתמסר לרעיון האהבה, פתחו הלב וזכרו שתקשורת ופתיחות יביאו את הלב אל הלב, התובנה שהבורא מנהל את חיינו באה להקל על הלב את העומס בחייו, בואו נלמד להסיר שליטה ואגו ובואו נלמד לזרום על אדני היהדות,  המילה הכרות או מכיר באה משורש המילה מכ”ר הבא מראשי התיבות: מחשבה כ”ונת לב   ר”צון, שאני ילמד מי אני, מהי כונתי ומודעותי? שאלמד מיהי בת זוגי? בן זוגי?, מיהו חברי הסובב אותי\ אוכל ללמוד מהו החסרון ואדע אך למלא את ליבי באור, והעיקר לא לפחד כלל,

  2. זהבה הגיב:

    ״מ״
    מחכים
    מחזק
    מעודד
    מעצים
    מכשל
    מרומם
    ״מ״
    אמת!!
    אמיתי!!
    המאמר חזק ביותר מומלץ לקרא אותו מספר פעמים היות והינו סם חיים לחיים טובים בראים ואיכותיים
    יש בו המון רעיונות והוא גדוש ,אני הייתי מחלקת אותו לכמה חלקים ,היות ובכל רובד ממנו ניתן להתפרס לנושאים רבים ,לדוגמא את החלק של מודעות ״טיבעית״הייתי מגדישה כחלק בפני עצמו .כדי לא להעמיס על הקורא ולצאת ממנו עם מספר מטרות ליזום בקצרה אך מתומצתת אך מטרתי!!

  3. עינא פקיחא עינא פקיחא הגיב:

    אמנם ארוך אבל עמוק מאוד וכולי תקווה שהוא יגע לנו בלב באיזה שהיא צורה 🙂

להגיב על זהבה לבטל

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *