תהלים צא" פסוקים ו" ז"

seter06-7מדבר באפל יהלך, מקטב ישוד צהרים הנה כבר ידוע עיי חז"ל שאלמלא ניתנה רשות לעין לראות את המציאות שסביב, אין כל בריה יכולה לעמוד בפני המזיקין הבאים לצער את האדם בכל רגע נתון וברחמי ה" ניתן לאדם הגנה וסיוע תמידי לכל הבא להטהר, והנה ישנו מזיק הנקרא דבר שדרכו להלך באפלה אל הלב לפיכך נאמר: מדבר באפל יהלך, ולעומתו ישנו עוד סוג של מזיק הנקרא קטב מרירי המהלך בשעת הצהרים (מקטב ישוד צהרים) ועקר שליטתו היא בחודשים תמוז ואב שזהו זמן הדין הקשה השולט באמתחת עשו,

מחשבותיו השליליות של האדם מרוצצות את מוחו בכל רגע נתון ואלו באים להעציב את הלב המשתוקק לישועה ולרחמים, מחסרון מודעות האדם מזדהה עם מחשבותיו האפלות ונותן להם כח בפיו, זהו המזיק הנקרא (מדבר) שמהלך באפלה ומכיש את האדם בדברי דמיון וסרק ומביאו ליאוש, בשעת הצהרים ישנו מזיק נוסף הנקרא הנקרא (קטב מרירי) שתפקידו למרר את לב האדם על חוסר הצלחתו בהעצמת כשלונותיו, להיות מודע למחשבה זוהי מעלה עצומה, כל פעם שתוקפים אותנו אנרגיות שליליות הבאות לידי ביטוי במחשבה יש להפכם לחיוב בכח אמונה ובתקוה תמידית, זכרו המחשבות משקפות את צורות הרצון האנוכיות שבנו לכן הפיכת השלילה לחיוב תביא את הלב להיות משפיע, מחשבה ודבור הם כח, שנזכה להאיר ולא להעיר, חטא המחשבה מוביל לדבור אסור ומשם הדרך למעשה,

מדבר באפל יהלך

מדבר באפל יהלך – רת" בן (52) שזהו השם האחראי על ברורי המלכות, זהו גם הכלב (52) הזועק הב לי הב לי בצורות הרצון האנוכיות אפל זהו מימד של גהנום שבו האפלה מסתירה את הדעת והאדם נמצא בקטנות ללא מוחין, ומשם האדם נופל שדוד למזיק דבר וקטב הממרר את חייו כאשר תפקידו להביא צרה (צהרים) על האדם ולסתום לו את הצהר אל המלכות הנקראת ים, (צהר-ים)

מקטב ישוד צהרים

הקוטביות בין היצרים גורמת לאדם לצאת מאיזון וכאן האדם נופל שדוד לצרה, ספר שמואל – "וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ".

מקטב ישוד צהרים – רת" מ י צ – ר"ת קם, בבחינת כי נפלתי קמתי ה" אור לי,

תהלים (פרק צא" פסוק ז) צו-אקה גדעון

                      יפל מצדך אלף ורבבה מימינך, אליך לא יגש

ב" נפילות לאדם:

נפילה מגיעה בשל חוסר אמון והנה רת" פסוק זה עולים: ימאומ אמון כאשר (ימ=נ)

א – מצדך אלף – מצד שמאל שבך, משכנו של היצר השלילי השולט בעל כורחו על האדם האנוס בפני יצרו מחסרון דעת,

ב – ורבבה מימינך – אלו הם חטאי האדם המודע בבחירתו החופשית ורבבה יותר מאלף,

אלף מצידך כשהלב אנוס תחת יצרו השוכן לצידו של האדם ורבבה מימין משמע שחטא הבא מתוך בחירה מודעותית מזיק יותר,

אלף כנגד ספירת חכמה (ואאלפך חכמה), ורבבה כנגד ספירת הכתר (רבבה כצמח השדה נתתיך) י" פעמים מה" היוצא מהמצח

יפל מצדך אלף:

והנה כתוב מצדך ולא משמאלך משמע אלו המזיקים הבאים מצדו של האדם, כאשר צד שמאל זהו משכנו של יצר הרע והנה צד השמאל חפץ להמשיך את רוח החכמה ללא חסדים כאשר יצר האדם רע מנעוריו, במצב שכזה אדם חסר מודעות נמצא כאנוס בפני יצרו וכל רצונו של יצר הרע בנפשנו הוא להכחיש פמליא של מעלה ולהסית את הלב כנגד בוראו אלופו של עולם, האות אלף מסמלת את הקשר של האדם אם בוראו ומכאן יפל מצדך אלף והנה יפל כתוב חסר ו" המסמלת את החיבור של זא" למלכות, כשהאדם כפוף ליצרו ולממשלת פרעה הגואה שבנפשו, אלופו של עולם נסתר ממנו כנאמר: אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת, מכאן הנפילה באה (אות א) מצידו של יצר הרע השוכן בשמאלו, בעל כורחו של האדם החסר מודעות,

ורבבה מימינך:

שהאדם מודע ובכל זאת הוא מחטיא את מטרת האהבה והיראה כאן הנזק גדול יותר, רבבה הוא מספר גדול יותר מאלף,

צד ימין הוא מקום החסד, ושתוף פעולה של חסד למטרת תועלת עצמית מזיק יותר לאדם המודע על פני האדם האנוס עיי" יצרו שמצדו,

אליך לא יגש:

במידה ונזכה לקחת דברים אלו אל הלב (אליך) נמנע מנפילה לס"א כאשר אליך גמ"ט סא" (61) והנה במידה ולא ניגש אל הרע כמטרה ונמנע מלהמשיך את אור החכמה להנאתנו הרגעית, כך נלמד להרבות בחסד קודם קבלת החכמה ונזכה למיתוק הדין בבחינת – אליך לא יגש,

השבת האבדה אות אלף" למציאות חיינו תשיב אל הלב את רוח החיים כאשר אליך לא יגש רת" א-לי משמע א"לף  לי,  בברכה גדעון צו-אקה

  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים



תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>