חודש חשון \ מאמר

חשווןראש חודש חשון – המלה חודש משמעותה התחדשות!
בכל חודש יש הארה והשפעה רוחנית המושפעת מלמעלה והיא המיוחדת לו. קדושת הזמן הזו משמשת ככלי להתפתחות רוחנית. כל חודש מהוה "פוטנציאל" להתחדשות של האדם בתחומים מיוחדים בחייו, להיבנות ולהתקדם בהם. חכמת הקבלה מלמדת אותנו שציר התיקון של האדם הוא הזמן שהאדם נע בתוכו. הזמן פועל על פי תכונה מעגלית. שנה מלשון שניות, תקופה מלשון מקיף, חג מלשון לחוג, חודש מלשון התחדשות. האדם נע בתוך הזמן, והזמן היחיד שקיים הוא עכשיו – רגע ההווה. לכן נקרא הקב"ה- הויה ברוך הוא.

חשון בא ללמד את האדם אך להיות שלם עם עצמו, שלם בבחירותיו, בכל חודש שולטת אות שבכוחה לתת מודעות אל הנפש המבולבלת (מבול) כאמצעי להביאה לאיזון, האות ששולטת בחודש חשון היא האות נ"ון, חשון מלשון חש נו"ן, האות נון באה מראשי תיבות: נ"יגלה ונ"סתר, נ"עשה ונ"שמע, מבול המוליך את האור מתגלה בזמן בלבול הלב, חוסר בטחון עצמי, מהפך את ה-לב ו לב לבלבול (אותם אותיות שימו לב),

אך מגיעים לשלמות פנימית בנפשנו:
הבורא הוא שיא השלמות, האדם נברא חסר שלמות כאמצעי לתת לו מקום לבחירה ולתיקון, שהלב חש חסר שלמות בבחירותיו הוא מחולק בנפשו תחת שליטת יצרו הטוב לעומת יצרו הרע, המאזן את ב" היצרים בא בסוד כח האמונה שבלב, המשמש כאמצעי לקשר את חוסר השלמות (רצון לקבל לעצמי) לבין השלמות (האור), הבורא, המפתח לשלמות בא בסוד סור מרע ועשה טוב, שלמות משמע לחוש מאוזן ולמצוא את האמצע, הקו האמצעי בלב האדם נקרא שלום, קו ימין (חסד) קו שמאל (גבורה) קו אמצעי תפארת הנקרא שלום,

"ההטבה השלמה".
יש כאן שלוש רמות של הבנת כוונת הבריאה שהן רמות שונות של הבנת השלמות,
רמה א' – ידיעת השמות – גילוי מידותיו.
רמה ב' – טוב ורע – עבודה ובחירה.
רמה ג' – הייחוד – התהפכות הרע לטוב.

ומקבילים המה לשלושת שלבי העבודה על פי תורת הבעש"ט:
הכנעה – צמצום וירידה מאלוקות לארציות – הכנעת האדם בעלייה מארציות לאלוקות.
הבדלה – "ויבדל אלוקים" – הבדלת האדם בין טוב לרע ע"י דעת אלוקים.
המתקה – הפיכת הרע לטוב, מר למתוק, צרה לצהר, פשע לשפע, נגע לענג וכו'.

האדם תמיד חסר ביחס לבוראו, המקבל נולד מהמשפיע העליון, האדם כל חייו יחוש חוסר שלמות כדי שיעשה עבודת נפש ויתקן את עצמו בבחירה חפשית ביחס לבוראו,
המבול הציף את העולם במים וכך החריבו. אך למים יש אנרגיה פנימית של חסד. המים מוליכים את כוח האור של הבורא. את כוח החיים. לכן גוף האדם מכיל ברובו מים. מדוע, אם כך, בחר הבורא במים כדי להרוס את העולם? הטעם לכך הוא שהעולם היה אז מלא כאוס ושחיתות. כדי לסלק את החושך, בחר הבורא להציף את העולם במים, המוליכים את כוח האור בצורה טובה יותר, מכל מוליך אחר.

הצרוף של החודש
ארץ ישראל ידועה כ'ארץ זבת חלב ודבש'. ארץ מלשון ארציות ומלשון רצון. האדם יכול לחיות בארץ הקדושה הזאת ולעלות הכי גבוה, אבל הוא יכול גם ליפול הכי נמוך לארציות שלו עצמו, לרצונות הנמוכים שלו. אם אדם מצליח לקדש את הרצונות שלו ומצליח להעלות את כל המציאות שלו, אזי הארציות נעשית לו ל'ארץ זבת חלב ודבש'. זבה זה לשון מר, והמר הופך להיות מתוק. גם בדבש וגם בחלב יש רמז על היפוך של דין לחסד.

אומרים ספרי הסוד כי חשון מחזיק בתוכו פוטנציאל עצום, פוטנציאל של אור עצום וכנגדו חושך עצום. זה כנגד זה ברא אותם אלוקים. מצד אחד יכול להתגלות בחודש הזה אור גדול ומצד שני יכול להיות בו חושך גמור ח"ו. החודש הזה העבודה שלנו סובבת על היפוך הדין (של המבול) לחסד (של גשמי ברכה). חשון נקרא גם מרחשון ואחת הסיבות היא משום שאין בו שום חג ומשום שבו התחולל המבול. תפקידנו להפך את מרחשון לרם-חשון. מה שמרוה הכי הרבה על הפוטנציאל החיובי של החודש זאת ההבטחה שבחודש הזה יבנה בית המקדש השלישי.

שנזכה לקיים לימוד מדהים זה מהלב אל הלב:

מדוע מצא אברהם אבינו לנכון לכנות את החודש בארבע האותיות ח-ש-ו-ן? ידוע לנו שלכל אות באלפבית העברי יש כוח מיוחד, ועל מנת לפענח תעלומה זו יש צורך לפתור תחילה חידה אחרת: מדוע העובר מוקף בעת ההיריון במים? כל מה שהמדענים יכולים להגיד לנו הוא שזה חלק מתהליך גידול העובר.

אך ידוע כיום שהעובר עמיד וחסין כלפי כל המחלות שהאנושות חשופה להן. המדע מראה לנו שלעובר תאים סרטניים רבים יותר מאשר לכל אדם בוגר החולה בסרטן, ובכל זאת הוא דוחה כל ניצוץ של סרטן בעת היווצרותו. אז מהו סוד כוחו של העובר? התשובה נעוצה בחשיפתו של סוד נוסף: המנהג העתיק של טבילה במקווה. מקובלים ידעו על כוח המקווה מזה שנים רבות,

אך ידע זה נשמר בסוד במשך האלף האחרון. הרעיון של טבילה במקווה מים הנו מסורת שכמעט נעלמה כיום. סוד המקווה הוא שהטבילה בו מרחיקה אנרגיות שליליות שדבקו באדם. הניקיון הרוחני המתקבל בעת הטבילה המקווה, משפר באורח דרמטי את ביצועי המערכת החיסונית ואת חילוף החומרים בגוף. זו הסיבה שעובר גדל בתוך מי שפיר. המים מאפשרים למערכת החיסון לצמוח ולהתחזק באופן שמגונן על העובר מרוב המחלות. ונשוב עתה למבול ולחודש חשון. בזמן המבול כל העולם היה נגוע בכאוס וחושך במידה כזו, שכדי למחוק את כל צורות הכאוס, היה הבורא צריך להציף את העולם באורו.

על מנת לעשות זאת היה עליו להשתמש בתווך המוליך את האור באופן הטוב ביותר – אנרגיית חסד. המים. כאז גם כיום, חודש חשון מוליך את כוח האור באופן המסוגל לנקות שליליות מן העולם, אלא שממש כמו בזמן המבול, הוא עושה זאת במידת הדין.

יום חופש מהכאוס
כעת ניתן לחשוף את סוד שמו של החודש. הגימטרייה של ח-ש-ו-ן היא 364. זהו רמז מאברהם אבינו על מהותו הפנימית של חשוון. יום אחד בשנה הכאוס שם שלט על הדלת: "עזבתי לחופשה ליום אחד". השטן והכאוס יכולים לשלוט רק 364 ימים ולא 365 ימים בשנה. מכאן שלחודש חשון יש הכוח לסלק ולנקות כאוס מן העולם. היפוך האותיות מר מהשם מר-חשוון, נותן את המלה 'רם', מתנשא. מה מתנשא בחודש זה? כוח החיים, כוח האור של הבורא.

חודש חשוון נועד כדי להוציא לפועל את האור שגילינו במהלך התקשורות של חודש תשרי. צריך להבין שבראש חודש חשוון נזרע הזרע ליצירת מעטה ההגנה, בדומה למים שברחם האישה, שיעטפנו בהשפעתו המגוננת של היקום, ויחבקנו בטובו של הבורא. מזל עקרב מספק לנו הזדמנות להשיג כוח מגן זה. התקשורת המתבצעת בראש החודש נועדה לתת לנו שליטה על האופן שבו יצא כוח האור לפועל בחיינו: על מנת שניטהר בצורת מקווה ומי שפיר, ולא בצורת מבול.

לכתר את השליליות בחיוביות
אז מדוע קישר אברהם אבינו את מזל עקרב לחודש חשוון? המלה 'עקרב' מכילה את הצירוף "עב" המקושר לע"ב שמות, שיכול ליצור עבורנו נסים. צירוף חיובי זה עוטף את הצירוף 'קר'. טכניקה זו של כיתור דבר שלילי במהויות חיוביות מוכרת לנו מתקיעות השופר בחודש תשרי. כשאברהם בחר במילה עקרב, הוא בחר במילה קר. חסר חיים. אך עטף אותה ב-ע' ו-ב' כדי לסלק את הקור והמוות מחיינו. אדם מת הופך לקר. מדוע קר? כי אין תהליכי חיים שיחממו את הגוף. אך לקור גם יש הכוח לשמר, כמו במקפיא. אברהם רצה להראות לנו, שכשאנו מתכנסים בראש החודש וסועדים יחד, יש לנו הזדמנות להשפיע – באמצעות הכוח המתגלה ביקום בראש חודש חשוון – על כל שאר 364 הימים בשנה. האם יכול להיות שזה פשוט כל כך? כן! וזאת הייתה מטרתו של אברהם, לספק לנו אמצעי פשוט ויעיל לשלוט בחיים ובגורל. המחשבה "זה פשוט מדי מכדי להיות נכון" מונעת מבעדנו להשתמש בכלים שהקבלה מעניקה לנו.

מערכת חיסון המבוססת על נתינה
כדי לסלק את הכאוס, הבורא מצא לנכון להשתמש בנתינה. במים. המבול לא בא להרוס את העולם אלא לרפאו. הרי רק נתינה, חסד, מים, יעזרו לעולם להיחלץ מהמשברים בהם הוא נתון. הרעיון ש-"צריך להיות אדם טוב" לא עזר מעולם בסילוק כאוס וחורבן; אך הרעיון שנתינה משתלמת לנותן – לא זו בלבד שהוא עובד, אלא שאין לו כל חלופה. רק כך נוכל להתחבר לתחושה שאנו נמצאים בבועת מים מגינה, כמו ברחם. רק כך נתחבר לכוח שרק מים יכולים לתת: קו ימין, הכוח האלוהי שבנו שיכול לסלק כאוס. מזל עקרב הוא אחד משלושת מזלות המים. בחודש הזה נתקין לנו מערכת חיסון המבוססת על נתינה. לא נרצה להתחבר לכך דרך אירוע אלים ומעורר אימה כמו מבול, אלא דרך מודעות של מים העוטפים אותנו ומסלקים ביעילות וביסודיות את הכאוס מכל היבטי הוויית חיינו.

האות נ'
כתוב בספר היצירה שחודש חשון נברא באות נ', וגם חוש הריח, מזל עקרב ושבט מנשה. האות נ' מרמזת על שער ה-נ', שער ה-50, ספירת הבינה, 50 שערי בינה. ספירת הבינה זהו האור שמאיר מעל העולם הזה. שבע הספירות התחתונות הן העולם הזה והספירה השמינית היא ספירת הבינה.
גם לטובה וגם לרעה, משער ה-נ' כמעט ואין מצב של חזרה. מי שמגיע לשער ה-נ' כבר אינו נמצא בעולם הזה, אם לטובה, בקדושה (כמו משה רבנו שנקבר בהר נבו = נ' בו). אם בטומאה, בני ישראל שהגיעו ל-49 שערי טומאה במצרים, והקב"ה חייב היה להוציא אותם משם מהר, לפני שהם נופלים לשער ה-נ' ואז לא ניתן יהיה להוציאם משם.

נשמה זה אותיות נ' שמה. הנשמה מורה על קשר לשער ה-נ'. אם אדם חש את בחינת הנשמה שבו, בחינת ה-נ' שבתוכו זה נותן לו כח לעבודה. לכן חשוב מאוד להתבונן (מלשון בינה – ספירת בינה), כי בהתבוננות פנימה אנו מחפשים את הנקודה של חלק אלוק ממעל. אדם יכול להרגיש שהוא לא נגמר פה בעולם הזה, הגוף הזה, עם התכונות האלו. אלא שיש בו בחינה נעלה יותר, גבוהה יותר. יש בו פוטנציאל עצום, חלק אלוק ממעל שיכול להאיר מקצה העולם עד קצה העולם, נשמה אלוקית. אם מצליחים להרגיש את זה שה-נ' שמה (הנשמה), אזי מקבלים את היכולת והכח לפעול במציאות בדרך אחרת לגמרי.

הקשר עם הנשמה הוא זה שמעורר את האדם לפעול, התחושה שיש משהו יותר גדול, יותר טוב, יותר מאיר זה מה שנותן את הרצון להשתנות. אומרים "דע מאין באת ולאן אתה הולך" (פרקי אבות). למה זה חשוב? דע מאין באת – באת מהאין, מהמציאות של ה-נ', של הנשמה, ולשם אתה גם הולך וזה חשוב שתדע, כדי שתדע מהו היעד הכי גבוה ושלא תסתפק בפחות!

אחת הדרכים להתחבר אל ה-נ' זה בעזרת חוש הריח. לכן כשהנשמה היתרה מסתלקת במוצאי שבת, אחד הדברים שאנו עושים זה להריח מיני בשמים בהבדלה.

חוש הריח בנפש
החוש של המשיח. משיח הינו שלמות של ההארה, של כל האורות, משיח אותיות חמש וגם שמח. לאדם חמשה חלקים של הנשמה: נפש, רוח, נשמה, חיה, יחידה. מציאות של משיח היא מצב שכל המציאות כולה תתמלא בכל האורות כולם, מציאות של שמחה. משיח זה בגימטריה נחש, הנחש הוא תחילת החושך והמשיח סופו. אומרים גם שמשיח יריח אותנו וידע מי אנחנו ומה מידת יראת השם שבנו, יכיר כל אדם על פי ריחו.
בזוהר הקדוש מסופר על שני תנאים שהלכו לבקר תנא אחד. התנא לא היה בבית, את הדלת פתח להם הבן שלו (ילד בן 9). הילד סרב לומר להם שלום. כמובן שאמא שלו אמרה לו, תגיד שלום, זה לא יפה. אמר לה הילד, אני מריח בבגדים שלהם שהם לא אמרו קריאת שמע בזמנה הבוקר. התנאים הודו כי הם לא אמרו קריאת שמע מכיוון שהם היו עסוקים במצוה אחרת. הילד הריח שהיה חסר להם איזה ריח ניחוח מיוחד. בכלל מסופר כי בתקופתו של רבי שמעון בר יוחאי ילדים היו ברמה גבוהה מאוד.
חוש הריח הוא החוש היחידי שלא נפגם בחטא של אדם וחוה. זהו החוש היחידי שלא השתתף בחטא – היא נגעה בעץ, טעמה וכו', אבל לא הריחה. לפני החטא החושים היו טהורים ונכון להיום בכל החושים שלנו יש פגם. האדם צריך להיאבק בשקריות של החושים שמושכים אותנו בדרך כלל החוצה ולמצוא את התחושה של מי שהוא באמת בפנים, מקור השפע של האדם הוא בפנים בנשמה.

יסוד המים
עכשיו מתחיל החורף, גשמים יתחילו, כאמור, חשון הוא זמן המבול. בתפילה אנחנו מתחילים לברך "משיב הרוח ומוריד הגשם". ברכה המרמזת על תהליך של "משיב הרוחניות ומוריד הגשמיות", מרמז על המשכת אור הנשמה חזרה לעולם. מים גם מלמדים עד כמה חשובה המידה של כל דבר, מים במידה נכונה יכולים להחיות ובמידה שאינה נכונה, יכולים להטביע. עכשיו מתחיל תהליך של התכנסות, מתחילה עבודה פנימית. עיקר העבודה נעשית דווקא במקום ובזמן החשוך. עיקר העבודה שלנו הוא בלילה. עיקר לימוד התורה הוא בלילה והלילות מתחילים להתארך עכשיו, לימוד התורה הוא קריטי לעבודתנו הרוחנית.

לימוד הפנימיות
ספר הזוהר הקדוש נקרא תיבת נח. רבי שמעון בר יוחאי בעצמו קרא לספר הזוהר תיבת נח. הוא אמר שבדור שלנו מבול גשמי לא יחזור אבל אנחנו נמצאים בתוך מבול רוחני. תנא אחר אמר שהוא מרחם על מי שיהיה בדור שלנו. אולם כנגד גודל החושך כך גודל האור. הבעל שם טוב הקדוש אמר שמי שיהיה בדור שלנו בעל אמונה פשוטה שישנו בורא ומנהיג לכל המציאות, זו אותה בחינה של צדיק בדור שלו. בדור שלנו נפתחו כל מעיינות החכמה, הדברים שהיו סתומים, שאף אחד לא יכול היה לגעת בהם – ספר הזוהר, כתבי האר"י ז"ל, הפרוש של בעל הסולם – הינם נגישים ופתוחים לכולם, כי זאת התיבת נח שלנו. אומרים שמי שלומד ספר הזוהר ניצל מחבלי משיח, נוסף לכך מי שלומד את פנימיות סודות הבריאה מתעורר עקב כך לפנימיות של עצמו, מעורר את הקשר עם ה-נ' שלו. אדם יכול לראות את המציאות כדבר רדוד מאוד, אולם כשהוא מתחיל ללמוד ומתחיל לגלות ולהבין כי יש עמקות כל כך גדולה בכל דבר, עמקות אין סופית בכל פרט,

חודש טוב מודעות

 

 

 

 
  

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים



תגי HTML מותרים: <a href="" title=""> <abbr title=""> <acronym title=""> <b> <blockquote cite=""> <cite> <code> <del datetime=""> <em> <i> <q cite=""> <s> <strike> <strong>