מאמר מקיף ועמוק אודות הומואיזם והלסביזם,

מה מסמלת התופעה בנפש האדם? והאם זהו דבר מולד או סטייה נפשית? מהי תופעה זו בנפשו ומודעותו של האדם? כתבתי לעומק מאכפתיות ומדאגה למצבנו עם ישראל, המציל נפש אחת כאילו הציל עולם ומלואו, גדעון צו-אקה.

מה גורם לאישה להימשך לאישה? מדוע לגברים יש משיכה לגברים? מהו הומו? מה גורם לגבר להימשך לגבר? משיכה מינית בין זכר לזכר או בין נקבה ונקבה מדוע היא קיימת? אנשים אומרים שזה מולד ושאין מה לעשות כנגד התופעה? האם כך?

מה סוד ההרגש או התשוקה המביאה את הזכר לדבוק בזכר? אישה באישה? זהו קלקול עצום והיום ללא כוונה אנשים מחסרון דעת שוברים את כליהם במקום לבנות את כליהם והלואי שמשהו במאמר זה יסייע אל הלב להיתקן.. מי יודע.. מה ילד יום, עלינו מוטלת ההשתדלות, כוונתי היא טובה, ברצוני להועיל ולא לפגוע, אכתוב בקצרה ומי יתן שנזכה ללמוד וללמד לשמור ולעשות,,

הגדרת המילה לסביזם (לסבית) והומואיזם (הומו):
לֶסְבִּיּוּת או הומו הוא מושג המשמש לתיאור משיכה מינית ורגשית בין נשים. לסבית היא אישה בעלת נטייה מינית הומוסקסואלית (הרכב של המילים “הומו” (יוונית: זהה) ו-“סקס” (לטינית: מין); ביחד: “מין זהה”),

בעל מנת להסביר את התופעה הרגשית אתן הקדמה קצרה ומחייבת להבנת התופעה ברשותכם:

“וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ; זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם” לא טוב היות האדם לבדו העשה לו עזר כנגדו” (בראשית)

כשרצה הבורא להטיב לנבראיו במחשבת הבריאה, מיד נברא אדם אם רצון לקבל את הטבת הבורא, תנועת האור המשמשת כאמצעי בין הבורא לנברא תמיד נעה בתנועה של השפעה, טבע הנברא הוא מקבל לעומת האור המשפיע, במצב שכזה ישנו חוסר השוואת צורה בין תנועת האור המשפיע לתנועת הנברא המקבל, בני אדם הם צרכנים של הנאה, אור הנאה אהבה תענוג אושר רוגע שלווה אלו הם תכונות המשפיע העליון שבאות לידי ביטוי בצורת רצוננו לקבל במסע חיינו, כל תנועותיו של האדם באות למלא את חסרונותיו עקב טבעו המקבל לעצמו,

תורת ישראל, החוקים, המצוות, העיצות, חכמות החיים, מודעות, תפקידם לשמש לנו כאמצעי להביא את הלב לתכלית האהבה בין לב אל לב ובין אדם לאלוקיו, הרצון לקבל שטבוע בנו נע בהפכיות הצורה מתנועת האור ובעל מנת לקבל את האור מוטלת עלינו המשימה להבין וללמוד אך לקבל את האור, בצורה מתוקנת, זה הנקרא “קבלה” משמע אך לקבל נכון..

יש את מחשבת הבריאה מצד הבורא – מחשבת הבריאה באה להטיב לנבראים

יש את תיקון הבריאה מצד הנבראים – תיקון הרצון לקבל שיהיה בעל מנת להשפיע

תיקון הבריאה מוטל על הנברא, יש לתקן את צורת הקבלה האנוכית שתהיה בעל מנת להשפיע, שאני ממשיך את האור רק לתועלתי האישית אני מנצל את כח האור בעבורי וכאן אני הוא המטרה, שאני לומד לקבל את האור רק כאמצעי להשפיע נחת רוח לבוראי באהבת אל ואדם אני זוכה לקבל רק כאמצעי לתת וזהו התיקון

כל הבריאה בכללותה – הדומם הצומח החי שסביבנו, התורה והמצוות, החוקים הצדיקים, המלאכים בשמים וכו, באים כאמצעי לסייע לנו להגיע לתכלית האהבה,

התבוננות: לפני בואנו לעולם הזה היו כל הנשמות כלולות תחת זיו האור האין סוף, במצב שכזה הנשמות קבלו את האור וההנאה מהבורא ולא עמלו בעבורו, במצב זה היתה קבלת חינם של האור, במצב זה הנשמות אמנם קבלו את ההנאה ואת האור אבל לא הכירו את נותן האור הבורא,

הרגשת בושה של הנשמה שהיא רק מקבלת ללא יכולת נתינה הביאה את הנשמה לבקש מהבורא מקום של עבודה ויגיעה (העולם הזה) שאיתו היא תוכל לקבל בעל מנת לתת נחת רוח לבורא וככה היא לא תרגיש בושה כשהיא תקבל את הטבת הבורא,

אף אחד מאיתנו לא יכול לסבול מתנות חינם לאורך זמן, ואתן לכם משל להבנה: עובר בבטן אמו מקבל את מלוא ההזנה ואת מלוא החיות להתפתחותו, במצב זה הולד לא מכיר בדעת שלמה מי היא אמו? לאחר הלידה בדרך אט אט יצא הולד ובמשך התפתחותו הוא לומד להכיר את אמו, אם הזמן כשהוא גדל בדעתו הוא מתאמץ לכבדה ברוח המודעות ויש בו הכרת תודה שבאה בשלוב כבוד אהבה והערכה, 

בקצרה: העולם הזה הוא אימון אל הנשמה לתקן את מתנת החינם (הבושה) שהרגישה במקום האין סוף, הבורא ברא נברא עם טבע של מקבל לעצמו המפריד אותו מהאור ויצר בו יצר טוב ויצר רע כאמצעי לתת לו כח בחירה ובכח יגיעה ומודעות בסור מרע ועשה טוב יש לאדם יכולת לבצע עבודת נפש ובכח התגברות על האנוכיות שטבועה בו הוא ירכוש כלים מתוך יגיעה שבעזרתם הוא יקבל את האור רק כאמצעי לאהבה ולהכרת מידותיו של בוראו,

אחרי 120 שנה יחזור הנברא למצב ההתחלתי לאור האין סוף ושמה הוא יקבל את אורו של הבורא ואת ההנאה הצרופה והפעם ללא הרגשת בושה מכיון שבעולם הזה הוא עמל בעבור סלוק הרגש הבושה כאשר העולם הזה הוא המסדרון ומקום האימון לתקן את מתנת החינם שקבל באין סוף, עכשיו ניתן להבין שכל מצוות עשה ואל תעשה הם רק אימון ליציאת הלב מהטבע האנוכי שבו כאשר כל תפקיד הרע בא להפריד אותנו מאמת זו והטוב בא לחבר אותנו לאמת זו, ככל שנרכוש מודעות נבין שתורת ישראל היא המנחה את הלב להגיע לתיקון הבושה, התורה היא מלשון הוראת דרך וידוע שחכמה בגויים תאמין ותורה בגויים לא תאמין משמע שכל חכמות העולם נלקחו מחכמת התורה והנה ישנם 4 רמות של תודעה שהם פשט רמז דרש וסוד,

טבע הנברא אל מול האלוקות והאור שסביבו:
מכיון שאנו נבראים מקבלים עם טבע אנוכי אין לנו יכולת להתחבר לאור המשפיע, לאדם אין יכולת לראות את האור ישירות מטבעו האנוכי, אי לכך נתן הבורא בנברא מערכת חושים שאלו הם דרגות התפתחות ברמות שונות שבעזרתם נוכל לחוש את האלוקות שסביבנו בתוכנו פנימה, בין המקבל הנברא למשפיע האור חייב שיהיה אמצעי כי לא יתכן שיחיו אור וחושך משפיע ומקבל יחדיו נכון? לכן האמצעי בא לתת למקום לסביבת פעולה ולבחירה והוא הנקרא הרגש.

מהו רגש:
הגדרת המילה רגש היא התפעלות הגוף הגשמי המקבל מהאור האלוקי המשפיע, הרגש הוא תדר המתגלה לאדם כשהאור נפגש עם הכלי, דוגמא: שאני רואה את המציאות סביבי דרך עיני יש מפגש בין האלוקות לגוף והנה העין היא הכלי לראיית המציאות, העין היא חלון לזוהר העליון,

מחוסר השוואת צורה בין המקבל לעצמי שבנפשי לבין האור המשפיע אני לא יכול לראות את האור, בכח ההרגש יש לי יכולת לראות את החכמה שבנפשי וכך אוכל לדעת אך לתקן את עצמי ביחס לאמת שסביבי בפנימיותי, שאני שומע אני נפגש אם האור בבינתי ודרך חוש השמע יש לי יכולת להתבונן, בחוש הריח יש לי מקום לבנות מודעות, בחוש הטעם יש לי יכולת לפאר את יצירתי הן בתפילה ובהודייה והן באכילה ובהנאה ובחוש המישוש יש לי יכולת ליצור ולעשות ברוח היצירה באהבה, רגש הוא סימן הבא כאמצעי לתת לי לחוש בהווה הקיים היכן ליבי מונח ביחס לאמת והשקר בתוכי, ככל שמודעותי גדולה יותר כך אוכל להבדיל בין הטוב לרע בתוכי ובכח הרגש אוכל לקחת את עצמי ולשאת את הרגש אל האמת,

חוסר מודעות
מי שאין לו מושג מהו רגש ומה תפקידו זורם בשגרת חייו ללא צמיחה, הוא הולך רק עפ יצריו ועושה רק מה שבא לו וביננו מה ההבדל בין להיות אדם ולהיות בהמה? לבהמה אין בחירה היא פועלת עפ האינסטיקטים שהוטבעו בה ואין לה יכולת לצמוח למטרת האהבה והנברא האדם הוא יחודי שתפקידו לצאת מבהמיות ואנוכיות ולהיות אדם, המילה אדם באה מלשון המילה אדמה לעליון והכוונה שיש בנו יכולת לחוות את צלם האלוקים שבקרבנו.

ללכת רק אחרי תחושות הרגש והאינטואיציה זהו קלקול גדול, אינטואיציה לא תמיד היא נכונה, אחד מתפקידי היצר הרע היא לתת לאדם לנחש מס פעמים אינטואיציה של אמת ולאחר שהאדם מתרגל ללכת עפ נטיותיו הפנימיים הוא סוגר עליו בשקר, ניחוש מלשון הנחש שבתוכי ועל זה באה מכת שחין להזכיר לנו לא לנחש, נשאלת השאלה? מדעו עלי לנחש אך לנסוע מחיפה לתל אביב כשיש לי מפה מסודרת שבעזרת אוכל להגיע בנקל ליעודי?

החטאת המטרה והחסרונות בחיינו מה תפקידם:
כל המקרים וכל הנסיונות בהתמודדות החיים באים כאמצעי להביא אותנו לתכלית הנ”ל, מטרת החיים היא ללמוד לאהוב ללא תנאי, התגברות על טבענו האנוכי בכח היגיעה תבטל מקרבנו מתנות חינם וכאן יש לנו מקום ללמוד לאהוב, עלינו מוטלת המשימה לתקן את הרגש הבושה של הקבלה האנוכית ביחס למשפיע העליון, חטא מלשון החטאת הדרך, החטאת המטרה, העולם הזה נקרא עולם מלשון העלם אור כאמצעי לתת לנו בחירה לתיקון, כשנתקן יגיע לחיינו גילוי של אור שיתן לנו מידע וכח להמשיך לתקן ולהעלות מעלה מעלה, העולם הזה הוא עולם של חסרונות, כל דבר בבריאה תמיד מתחיל בחסרון, תפקיד החסרון הוא להראות לי היכן עלי לתקן, ישנם חסרונות גדולים וישנם חסרונות קטנים, בכח התבוננות יש ללמוד אך למלא את חסרוננו בדרך הוראת הדרך, כל מילוי רגעי של מילוי הכלי בהנאה לחסרון לא בדרך נכונה יגדיל את השקר בתוכנו ובעקבות זאת שוב יגיע אותו חסרון בלבוש אחר כדי לתת לנו תובנה שאנו לא מתקנים את הלב בדרך נכונה,

חסרונות: קבלו חוק רוחני קבוע בבריאה:
כל מקרה וכל נסיון תמיד, אבל תמיד, בא בצורת חסרון, בהתחלה בא חסרון הגורם לנו לבצע תנועה נפשית למילוי החסרון, אם נמשיך אור והנאה לאנוכיות של עצמנו החטאנו את המטרה, אם נלמד להמשיך אור בדרך הוראת הבריאה תהיה בידנו היכולת למלא את חסרוננו כאמצעי להשפיע,

האדם הוא צרכן של הנאה, דחיית ספוק רגעי בעבור כלי נצחי דורשת יגיעה ומודעות, להגיד לא לתאוה זה בעצם להשאר חסר אור כאשר פעולה של השפעה תוך כדי זה שאני מצומצם ברוח יראה ואמונה בונה כלי שעל ידו יגיע אור הפעם כאמצעי להשפיע, שאני ממשיך הנאה לרצון לקבל לעצמי אני ממשיך אור חכמה לחיי ואני מתענג ומכיוון שאני כאן המטרה מגיעה לחיי מידת דין, כאשר האור הוא לא שלי ואם אני משתמש במתנת האור רק בעל מנת לספק את צרכי האישיים לתועלתי האישית אני חוטא,

במידה ואזכה למודעות ואפעל בסור מרע ועשה טוב אוכל לומר לא לתאווה וברוח המצווה תהיה לי יכולת לשים מסך על תאוותי ולאורך זמן ארגיל את עצמי להשפיע ובכך אזכה לטבע חדש ואזכה לקבל את כל האור אבל הפעם לא רק לעצמי אלה לעשיית נחת רוח לבוראי באהבת אל ואדם,

רע – רת” רצון עצמי כמו שרשע ראשי תיבות: רצון של עצמו

מהי משיכה מינית? מהי השתוקקות?
בספור בראשית נאמר שהבורא הרדים את האדם ומצלעו ברא אישה,
“ויפל ה’ א-להים תרדמה על האדם, ויישן; וייקח אחת מצלעותיו, ויסגור בשר תחתנה . וייבן ה’ א-להים את הצלע אשר לקח מן האדם, לאישה; ויביאה אל האדם. ויאמר האדם: ‘זאת הפעם עצם מעצמיי, ובשר מבשרי; לזאת ייקרא אישה, כי מאיש לוקחה זאת’.”

מדוע היה האדם צריך להרדם? מדוע תהליך זה בא בניסתר לאדם? מדוע הצלע?

האדם השלם נמשל לנשמה, המילה תר-דמה באה מלשון המילים: תר-דמיון שמשמעותה היא ירידת הנשמה מהעולם העליון למקום הדמיון שנקרא העולם הזה, כל העולם הזה הוא עולם של דמיון שלכל ציור בבריאה יש שורש רוחני, העולם הזה הוא ענף לשורש עליון, תר משמע מחפש.. שזוהי עבודת התיקון כפי שציינתי למעלה,

תרדמה בבחינת וישן – באה להורות על קטנות מוחין, כדי לתת לנו סביבת פעולה ליגיעה ולתיקון, המילה צלע באה מלשון המילה צל עין, צל הכוונה הסתר, העלם אור, עין משמע ראיית חיים נכונה,

אדם וחוה, גבר ואישה, משפיע ומקבל:
הבריאה מחולקת למשפיע ומקבל כנגד ב היצרים הטוב והרע, כאמצעי להשלים את נפשנו רוחנו ונשמתנו ביחס לאמת, כח המשפיע מסמל את הזכר, כאשר זכר מלשון זכרון המסמל את כח המודעות השלם, האישה מסמלת את כלי הקבלה שדרכה מתקבלת קבלת האור והעונג הנקרא אש יה”, בדרך ההשפעה והקבלה יש לנו יכולת להידמות למידות האור ולקבל את ההטבה והעונג בכלי ראוי, זכר ונקבה ברא אותם כאשר אותם אותיות אמת, שילוב נכון ומותאמות מודעותית תביא את ב” ההפכים המשפיע והמקבל לאחד, אם אני רק מקבל לעצמי או נותן בעל מנת לקבל לעצמי אני אנוכי, אם אני מקבל רק כאמצעי להשפיע אני צדיק.. לקבל אנחנו חייבים כי טבוע בנו יצר המקבל שבמחשבת הבריאה להטיב, כך נוכל לקבל את שפע האור וכאן נשאלת השאלה אך לקבל? האם נבחר לקבל את האור לתועלתנו האישית? הפרטית? או לתועלת הכלל וכו..

גם בגבר וגם באישה טמונים כוחות של השפעה וקבלה הנקראים כח זכרי וכח נקבי:
בכל אדם גבר או אישה יש תכונות זכריות ונקביות, תכונה זכרית מסמלת רוח נתינה ושליטה, תכונה נקבית מסמלת קבלה והכנעה, ישנם גברים ונשים שתכונות הזכר והנקבה בתוכם עולות אחת על השנייה, ישנם נשים שהנקודה הזכרית בתוכם גדולה יותר על תכונתם הנשית ולכן הם יותר מזדהות עם החוש הזכרי וכאן הם יותר דומות לזכר, ולהפך, ישנם גברים שחוש הנקבי בנפשם חזק יותר ולכן הם יותר דומים בצורתם לכלי הנקבי.. לדוגמא: כאן ניתן להבין מהיכן צמח לו הפמנייזם, המסמל את הכח הזכרי שגדול מהכח הנקבי בנפש האישה וכו.. ואצל הזכרים יש תופעה שנקראת (בויי לידי) משמע זכר שמנהג כאישה,

מדוע יש אישה שהזכר אצלה דומיננטי? מדוע גבר מתנהג כאישה שהנקבה שבו היא דומיננטית:
זוהי שאלה עמוקה מאוד בנפשנו וכאן נכנס תיקון הנפש וגלגול הנשמות והנה בעל מנת להבין תופעה זו אנסה לכתוב בראשי פרקים מהי תופעה זו? ומדוע היא קיימת? מה תפקידה? ומה אנחנו צריכים ללמוד מכך?

גלגול נשמות:
בתחילת המאמר הבנו את מהות תיקוננו.. תכלית הבריאה היא לתת לנברא מאה אחוז אהבה, דוגמא – אם הנברא התגלגל לעולם הזה ורכש מודעות ובצע יגיעה להכנעת אנוכיותו: 40 אחוז מתוך 100 עליו לחזור ולהשלים את ה 60 החסרים.. הטבה שלמה באה לידי ביטוי בשלמות הכלי לאהבה,

גלגול נשמות בא גם בחייו של האדם בעודו בעולם הזה, האדם עובר תהליכים ומהם הוא לומד ובמידה ותיקן טעות זהו תיקון גלגול, גל זהו תדר והמילה גלגול באה בסוד המילים: גל וגל ומכאן מגיעים גלי ים האהבה בנסיון חיינו הבאים לתקן את כלינו כאמצעי להכיל את האור,

נושא זה הוא עמוק ביותר ולכן אני מקצר כי בכל זאת אין בי רצון לסטות מהנושא עצמו, כל אדם בא לעולם ובאמתחתו שק תיקונים.. התיקונים הם בכלל ובפרט בנבכי נפשנו, לכל אדם יש תיקון אינדבידואלי פרטי בנפשו רוחו ונשמתו, וכן יש תיקון כללי ביחס להוראת הדרך וכו..

ניתוק, תינוק, תיקון, זהו המסלול למודעות, התנתקנו מהאור בדרך הגלגול באה כדי להשלים את חסרוננו כי לא בצענו יגיעה שלמה לטובת בניית הכלים אל האהבה, באנו לעולם בבחינת תינוקות ואנו חסרי מודעות ועלינו לצמוח, התיקון הוא לבטל את מתנת החינם והאנוכיות לטובת היכולת שבנו לקבל את הטבת האור כאמצעי להשפיע, ואז מגיע התיקון,

התיקון בא בצורת חסרון לנברא
היכן שקשה לנו ביותר שם תיקוננו, אדם שסיים תיקון מסוים לא ירגיש שום קושי ביחס לקושי הקודם שהתמודד איתו משום שכבר תיקן, היכן שקשה לי משמע שמה אני צריך לתקן, אין סתם בזה שקשה לי, אין סתם בזה שיש לי שבירה נפשית, אין סתם שאחד נמשך לגלידה והשני לקרטיב, כל דבר שבתוכנו הבא בצורת הרצון בבחינת כח המשיכה בא בתחילה בדרך חסרון כפי החוק הקבוע שלמדנו ולכן אם אני נמשך לצבע לבן משמע חסר לי השלמה של כח חסד, אם אני נמשך לאדום משמע חסר בי כח גבורה, אם אני נמשך לירוק משמע חסר לי כח צמיחה וכו.. כל צבע כדרך אגב מסמל גון של כח נפשי וכו.. כל משיכה שבנו שגורמת לנו תענוג באה בתחילה בדרך חסרון, כל משיכה מתחילה ברצון שלנו לקבל לעצמינו, לכל דבר בבריאה יש משמעות ושום דבר לא קורה סתם.. מקרה משמע רק מה” או רקמ ה” כאמצעי להראות לנו היכן עלינו להתמקד, גילוי האור בחיינו מגיע בדרך חסרון מכיוון שהכח המקבל לעצמנו נמצא בפרוד מהאור וכשנתקן נחבר את עצמינו בכח מצווה (צוותא) ובכח הרכבה נזכה לברכה ואז נתחבר אל האור ביכולת שלנו לקבל רק כאמצעי לתת, האור נע תמיד בתנועה של השפעה והנברא נע תמיד בתנועה של קבלה וכאן יש הפכיות צורה ואת זה עלינו לתקן, יצאנו מהאחד, המקבל לעצמי יצר פרוד, הברכה והמצווה מחברים אותנו שוב לאחד בכח יגיעה והשתדלות ומכאן אנחנו חוזרים לאחד בכח אמונה ויראה ועיי יגיעתנו נקבל שכר שזהו טבע חדש הנקרא אלטרואיזם וכאן נקבל את האור ללא הרגש בושה מכיוון שעמלנו בעבורו, 🙂

מהי תשוקה? מהי משיכה?
התשוקה והמשיכה באים לידי ביטוי בכח הרגש שמניע את הלב, התשוקה והמשיכה אלו הם אמצעיים הבאים לתת לי מקום של אימון ליצור כלי אל האהבה בחיי, תשוקה, משיכה פנימית, מציאת חן, זהו כלי עזר שנותן לנו הבורא כדי שנמלא את חסרוננו,

כשנתבונן בתשוקותנו הרבות לפרטיהן נוכל לזהות ביחס למודעותנו מה טוב ומה רע והנה בכח לימוד מודעות יש לנו יכולת לגלות כמה פער יש בין הטוב לרע בחיינו, אצל כל אדם זה שונה, כל אדם שונה מחברו רק בצורת מודעותו, ככל שאני מאמין באמת כלשהי אני ישאף לקיים אותה, ככל שאדע פרטים רבים על המוצר שמולי ככה אוכל להשתמש בו לתועלת רבה,

אם ניקח את מכשיר הפלאפון נגלה שיש בו אופציות רבות שיכולות לסייע לנו להתקשר מלב אל לב, ככל שנדע את פרטיו בפועל תהיה לנו יכולת לשפר את אכות חיינו.. כך גם באמת הבריאה, ככל שהמודעות שלנו חזקה וגדולה יותר ככה התיקון שנבצע יהיה גדול יותר, מודעות קטנה בהמיות ואנוכיות גדולה, מודעות גדולה השפעה ואלטרואיזם והכל ביחס ליגעה שבי ביחס לאמת שמולי, יש את האמת המוחלטת שהיא כללות האמת והאור ויש לכל לב את האמת שלו שהיא האמת שבדרך שהיא הפוטנציאל של האדם להגיע לאמת המוחלטת, לכן אצל כל אדם זה אחרת וכאן אין ויכוח ואין מריבה ואין צודק אלה יש חכם למבין דבר מתוך דבר,

תיקון התשוקה והמשיכה:
אדם שקלקל ושיקר רבות בחייו עליו לתקן את חטאו במוצא פיו ולשונו, אדם שקלקל ובגד יאלץ לתקן את בגדותיו בהשפעת יתר כבוד ונאמנות לבת זוגו, אדם שגנב יגנבו ממנו והיכולת לתקן היא מודעות ותובנה, יצרו ימשוך אותו לגנוב וכאן התיקון הוא ההתגברות על גנבתו, וכך בכל דבר, על פי רמת הקושי של רמת ההתמכרות שבי לתאווה שם עלי להבין מהו תיקוני, התבוננו זה עמוק…

יש לציין שהבורא נתן תשוקה לזכר לחזר אחר אבדתו כי ללא תשוקה זו לא היה יכול להיות חבור בין זכר ונקבה להשלמת כלי האהבה ולהפך, אימון בין זכר לנקבה במסגרת נשואים בא כאמצעי לעזור ולסייע לאדם לצאת מאנוכיותו, כל אדם ביצרו נמשך לפרטיותו, לכן גבר ואישה הם הפכים שונים ורק חיבור נכון מצידם יכול להוליד פירות, אצל אנשים שלא מחברים את המשפיע עם המקבל ע”פ חוקי הבריאה אין להם פרות והמשכיות ולכן כאן הקלקול, אין זוג מתאים ולעולם לא יהיה אממה יש זוג מותאם ביחס לאמת האור שבניהם,

לאחר הקדמה גדולה זו ניתן עכשיו לדבר על תופעת ההומו או הלסבית:
משיכה מינית בין זכר לזכר או בין נקבה ונקבה מדוע היא קיימת? אנשים אומרים שזה מולד ושאין מה לעשות כנגד התופעה? האם כך? מה סוד ההרגש שמביא זכר לדבוק בזכר? ואישה באישה? זהו קלקול עצום והיום ללא כוונה אנשים מחסרון דעת שוברים את כליהם במקום לבנות, עלינו מוטלת ההשתדלות לתקן, ובה” נעשה ונצליח אמן..

טבע הבריאה מביא את הזכר להתכלל עם הנקבה, עם נתבונן בבריאה נראה שלעולם לא היתה חיה או בהמה שזכר נדבק בזכר או נקבה בנקבה? התכללות זכר ונקבה מולידה פרות, התקללות זכר בזכר או נקבה בנקבה מולידה כאוס, אין המשכיות, יש מימוש של תאווה ויש השחתה,

תיקון עיי מודעות
למדנו שכל דבר בנפשנו מתחיל בחסרון, התשוקה והמשיכה מושכים את האדם לתכלית תיקונו, מחוסר מודעות יש אדם שנמשך לעשן סמים, בכח הסם מטרתו היא לקבל הנאה מרובה, למדנו כולם צרכנים של הנאה מטבענו האנוכי,

האדם מתמכר לאור הגדול ולהנאה המרובה ואט אט הוא לא יכול לוותר על הסם, אדם שחווה תענוג גדול תמיד יזכור כמה עונג היה לו ובנפשו הוא תמיד יחפש את ההנאה הגדולה והנה אט אט עם הזמן הנאה קטנה לא תספק אותו ומצב זה מביא את האדם לתסכול גדול,

תשוקה גדולה ומשיכה גדולה לדבר מביאים הנאה גדולה, החיסרון בנפשנו גורם לנו לנוע ולחפש הנאות ע”פ הלך תשוקתנו, ייצר, תאווה,תשוקה קימים בנו והנה השאלה היא: אך אני משתמש בתשוקה זו ולאיזה מטרה?

למדנו שתשוקה היא אמצעי להביא את הלב לתכלית תיקונו, תשוקה היא האמצעי המחבר את הלב עם הלב, שאין לאדם מודעות הוא תר רק אחרי תשוקותיו הרגעיות ודרכם הוא מגיע למילוי והנאה רגעית, כאשר אין יגיעה נכונה בעבור ההנאה, החסרון לא נעלם והאדם ממשיך לתור אחרי האור הגדול ובמחשבתו מיום עד לילה היא לספק את תאוותיו, אין לזה סוף\ לכן יש לעצור ולהתבונן ולשאול את עצמנו היכן אנחנו מונחים ביחס לתכלית האמת? יש תשוקה אסורה ויש תשוקה מותרת, חיבור למימד אנוכי מביא תאווה ודין, חיבור למימד קדושה מביא אהבה ורחמים,

גבר ואישה
האיזון בטבע האדם בא בדרך זכר ונקבה, האיזון האמיתי הוא התכללות הזכר והנקבה, כאשר חיבור שכזה מניב פרות להמשך הדרך, כתוב שישנם 3 שותפים באדם, הבורא הזכר והנקבה שזהו המשולש המושלם, “וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם בְּצַלְמוֹ, בְּצֶלֶם אֱלֹהִים בָּרָא אֹתוֹ; זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם”

“לא טוב היות האדם לבדו העשה לו עזר כנגדו” (בראשית) הזכר והנקבה, המשפיע והמקבל בתחילת דרכם הם אנוכיים, הם רוצים לתת ולקבל רק לתועלת עצמם, במצב זה הם מרוחקים מאמת הבריאה ומהאור כי הטבע האנוכי מפריד ולא מחבר,

בכח מודעות והוראות הדרך יש מקום לבעל ולאישה לזכר והנקבה להתאמן באהבה ללא תנאי, הגדרת המילה אהבה היא דאגה אמיתית לחסרון הזולת ולא רק לחסרוני הפרטי, תפקיד הזכר הוא לראות את חסרונות האישה ולסייע לה במילוי חסרונותיה, תפקיד הנקבה הוא לראות את חסרון הזכר ולהשפיע ולסייע לו בחסרונו..

עבודה הדדית לאורך זמן בקבלה כאמצעי לנתינה תניב פרות של אמת בקשר הלב אל הלב ובקשר הלב אל האלוקים, מידת האור בין הזכר והנקבה הוא האמצעי הנקרא שכינה ביינהם וזהו הדבק המחבר 2 הפכים, זכר ונקבה המביאם לדבקות יתר באהבה,

מצד הטבע הזכר שונה מהנקבה בטבעו ומזגו ומה שיכול לחבר את 2 ההפכים הוא הקו האמצעי הנקרא שלום. שלום הוא שמו של הבורא.. הכנסת הבורא לחיי הזוג מביאים יראה וגבולות, מי שמכבד את בוראו תמיד יכבד את אשתו ולהפך ועל זה נאמר – עזר כ-נגדו.. ולא עזר נגדו .. מחוסר מודעות ומחוסר תובנה יש קושי גדול היום להכיל את רעיון ההתמסרות לאהבה וראו כמה גרושין יש היום?

הומואיזם לסביזם:
באופן מודע האדם מבין בשכלו שלהיות הומו או לסבית זהו מצב לא נארמלי כאשר ללכת נגד אמת הבריאה והטבע האנושי זה ענין שלא מתקבל על הדעת, הזכר מבין שמצד יצרו הטוב הוא מחטיא את מטרת הבריאה וכנ”ל הנקבה וכו, ומצד יצרו הרע הוא חש משיכה דווקא למין הגברי, משיכה זו מביאה מלחמה נפשית גדולה בנפש האדם, הטוב אומר: לא זה אסור והרע אומר כן זה מותר, אם ניקח את התופעה ביחס לאמת הבריאה נבין כמה פער וטעות יש במודעותנו ולכן ישנם אנשים שמלחתחילה לא יפנימו מאמר זה מחוסר אמונה באמת הדרך ומחוסר רצון להשתנות ולגלות את מידת האמת בחייהם, מאמר זה מוקדש למי שחפץ בחיים ובה” ננסה להבין בנחת תופעה זו..

והוראת הדרך מוקיעה משכב זכר או נקבה וכו.. עלינו לכבד כל אדם כי הוא נברא בצלם האל אבל יש לנו את היכולת לא להסכים להתנהגות קלוקלת שסביב, 

ישנם מס סוגים של הומו או לסבית   – ישנם אנשים שמילדותם בקטנותם הם חשים משיכה זהה לבני מינם, תחושת ההרגש בנפשם מתגלה אליהם בתחילת בצורת חסרון, כל מה שהם מנסים לעשות להבין תופעה זו בנפשם גורמת לגילוי חסרון גדול יותר מחוסר מודעותם לאמת, המשיכה למין הזהה באה אליהם משמים בכוונה כדי שיראו את קלקולם ויתקנו את מעשהם,

לכל אדם מגיע חסרון לחייו רק כאמצעי להאיר לו שעליו להיתקן, החסרון הוא דבר מולד רק כאמצעי להראות לי היכן אני לוקה? כל קלקול תפקידו להעיר ולהאיר לי את התיקון שלי ולכן יש לראות את החסרון המולד כאמצעי ולא כמטרה ויש להאמין שהבורא לא יתן נסיון לאדם שהוא לא יוכל לעמוד בו, המשיכה לתאווה אסורה קיימת, היא מולדת, היא באה בכוונה משמים בעל מנת לומר לאדם היכן הוא צריך להיתקן וזוהי נקודה חשובה מאוד ללימוד ולכן להיות הומו או ההרגשה שהאדם הומו היא מולדת והבורא בדרך החסרון נותן לאדם כלים בעל מנת שיתקן את ייצרו, הגנב יתקן את גנבתו, ולכן יגיע יצר לאדם לגנוב, השאלה היא כמה כח יהיה לאדם לגבור ולמשול על יצרו, בכח אמונה אהבה ויראה יש לנו יכולת לזכות לטבע שני ביחס לקדושת הלב ובכח האהבה והמודעות נוכל לתקן כל תאווה ולהפכה לאהבה. 

האדם החלש יעדיף להיסחף אחרי יצרו ויוותר על המאמץ שיביא לתיקונו

בכח מודעות יש מקום לתקן כאשר ידוע שהבורא לעולם לא יתן נסיון לאדם שהוא לא יוכל לעמוד בו, מה שצריך הוא רק רצון ומדעות, והיום בגלל חוסר מודעות בדורנו אין יכולת לתת חינוך מתאים לתופעה זו, ולכן רבים הם המסתירים את עוונם מה שנקרא ארון וכו,

הגרוע מכל שהיום התקשורת מעודדת הומואיזם ולסביזם, וכולם חושבים שזהו מהלך טבעי, ונסחפים אחרי הוללות שקרית רק בעל מנת להיות IN ויש להתבונן,

אנשים שחוו כישלון בחולשתם הם נוטים להזדהות למין הזהה רק כי אפסו כוחותהם להתמודד עם אמת הדרך, חסרון דעת, סקרנות, פיתויים, רגושים אסורים, מצד יצרנו הרע מביאים תמיד את האדם לברוח מהאמת והכי קל לאדם לא להתמודד כי זה הכי נח וביננו חלס עם החרטות כאשר חרטות מלשום חרטה עמוקה בנפשנו שאין עוד מלבדו דיייייי מספיק.. יש לא לברוח אלה יש להתמודד, יש לא לראות את הנסיון ככישלון אלה כלימוד,

אנשים שמחפשים רגושים או חוויות בלהיות שונים.. טועמים מהפרי האסור ודרכו מתמכרים להנאה שברגוש.. במיוחד בדורנו המדייה מקבלת קלקול זה ברוחב זה והיום זה IN להיות הומו או לסבית וזהו קלקול אדיר וחינוך קלוקל הנותן לגיטימציה לאדם לפרוק את יצרו בכל העובר ושוא ו ה” ירחם ויציל.. חוסר תשומת לב בילדות והתעללות נפשית וסביבה קלוקלת מביאים את הלב להיות עקום

כח ההרגש
למדנו במאמר זה שכח ההרגש הוא האמצעי שדרכו האדם מממש את הנאותיו.. עפ חכמת האמת כח הרגש הוא התפעלות הגוף מהאור, ללכת רק אחרי הרגש למילוי חסרוננו בהנאה רגעית זהו קלקול עצום,

האדם החכם מבין שתמיד אבל תמיד יש ללכת אחרי הרגש רק מתי שהוא מכוון לשכל האלוקי ולהוראות היצרן שבדרך, אם אני מבין שבעולם הזה אין לי מקום לעשות את כל מה שבא לי ולי ולי בסבבי שלי וכו אני מתעורר ומכאן יש התחלה של צמיחה,

אמונה בבורא עולם, אמונת חכמים בהוראות היצרן שבבריאה, יכולה לתת מזור אל הלב ולהצילו מתופת קלקול החיה הבהמית בנפשנו, אם מרגיש לי ככה או ככה זה לא אומר שעלי לממש את רגשותיי או תשוקותיי הרבות ביחס להנאתי הרגעית, זהו קלקול עצום, הגדרת המילה רע היא רצון עצמי או רשע משמע רצון של עצמו בראשי התיבות, 

אך מתקנים רגוש ותשוקה מקולקלים
בתחילה מופיעה בנפשנו משיכה ותשוקה המלווה בהרגש של חסרון, התבוננות בתשוקת היצר ביחס לאמת גורמת לאדם לפעול נגד או כנגד, גנב שהולך לגנוב גם לו יש בחירה, ישנם כאלה שמבקשים מהבורא עזרה שלא יתפסו בגנבתם, זה הזויי אבל מוכח,

המשיכה בין זכר לזכר או נקבה לנקבה באים לאדם רק כסימן שעליו לתקן את תשוקתו השלילית כפי שלמדנו, תפקיד החיסרון בנפשנו הוא אמצעי לתיקון, אם יש לנרקומן משיכה עזה לסמים זה לא אומר שזה מולד אלה זוהי תאווה שבאה לאדם בתחושה גדולה כאמצעי לעורר אותו לתיקון, דוגמא: שורש המולד הוא התאווה הגדולה להנאה והענף הוא סם וכו..

החיסרון הגדול שיש בתשוקה אסורה, משיכה של זכר לזכר או נקבה לנקבה, בעל נשוי נמשך לבגוד או נרקומן הנמשך לסמים וכו..אלו הם רק סימן המגיע כאמצעי לעורר אותי ,, אם אני לא מבין במחשבתי שזהו קלקול גדול, אני מדבר עליו בתחילה.. ואם בדיבורי אני לא מתעורר אז יגיע מעשה שבו הוציא את תאוותי לפועל וכאן עלי להתעורר……. אם לא התעוררתי אז אט אט אני מתמכר לתאווה ושוב עלי לבוא בגלגול אם בכלל לתקן את עוני וכאן יש גלגל חוזר לעולם..

אדם שחש תשוקות אסורות תמיד יחווה רצון גדול לתשוקה קלוקלת ואם הוא לא מבין שזהו חסרון הבא להעיר אותו לאמת הדרך או לתיקון הוא יפספס את מטרת הבריאה וחוזר חלילה.. היום להיות הומו או לסבית זוהי בריחה מהמציאות.. כמה בתים נהרסו בגלל תאווה רגעית שמביאה את האדם לברוח מהתמודדות מחסרון דעת, כמה נזק יש בפרי האסור הזה .. המחשבה של התדבקות זכר לזכר או נקבה לנקבה היא שיא האנוכיות לפני המשפיע העליון מדוע? כי היא הורסת חיים ולא בונה חיים, זוהי השחתה של חיים ואל יאמר ההומו זה מה יש, ממש לא..

להיות הומו או לסבית זהו קלקול עצום, אל תאמרו זהו חוש מולד ואין מה לעשות לאאאאאא בפרוש לא.. בלימוד חכמת האמת יש מקום להציל את חיים, יש ללמוד מהו הרגש ואך הוא פועל, יש ללמוד מהי תכלית הבריאה, יש ללמוד מי אני ולהכיר את עצמות האור שבי.. מהיכן באתי ולאן אני הולך ולמי אני עתיד לתת דין וחשבון..

יש ללמוד איזהו הגבור הכובש את יצרו, יש להתבונן לעומק בתופעה זו ובהמשך בה” אכתוב יותר על התיקון הנפשי שיש לעשות להומו או אל הלסבית זהו חלק א והלואי שנצליח לעורר את הלב לאמת הלב.. יש לנו יכולת לשנות וכל עוד הנר דולק ניתן לתקן..             גדעון