'; null !== document.cookie.match(/(?:^|;)\s*_holyclock_qr=\s*\w/) && null === window.location.hash.match(/#holyclock=qr(?=#|$)/) && document.write(_holyclock_tag); //]]>

תהלים צ”א פסוק ב

seter02אומר ל-יהוה מחסי ומצודתי:   אמירה (ויאמר) באה מצד האמונה, החמלה והרחמים לעומת הדבור שבדין בבחינת (וידבר) וזה ענין התפילה שסודה הכנעה אל המלך בשם אדנות כנאמר: אדני שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך, וזהו השם אדנות המראה על המלכות הכפופה אל המלך הויה ברוך הוא,

המילה אומר באה מראשי תיבות:

א – אש ו מים רוח, שאלו הם בחינות חג”ת שבאדם, יסוד העפר (מלכות) לא מוזכר כאן שידוע שהעפר אין לו מקום של חשיבות בדרכי ה” ומכיון שכל עוד אין בנו התעוררות השכינה בעפר מבחינתנו כי אנחנו לא נותנים לה את החשיבות הראויה לה במעשינו,

כאן האמירה מיוחסת לשם הויה ברוך הוא מקור האהבה והרחמים ובכח מעשי החסד והאהבה ברוח יראה לשם שמים נזכה לבחינת

ונח מצא חן בעיני ה” כאשר השם חן מלמד על יציאה מהנוחות (נח) ממקום של אמונה בעשית נח-ת רוח לבוראנו יתברך,

מחסי ומצודתי:

להיות בין היושבים בסתר עליון זוהי זכות עצומה ובעל מנת לחסות תחת כנפי השכינה וההשגחה יש לחזק את מידת היראה בהכנת הכלים להשראת הקדושה והאור במצודת הלב, שזהו מקום ציד כל ניצוצות הקדושה (מצודה) שנפלו לעמקי הקליפות מטבענו האנוכי, מכאן ניתן ללמוד שמחסי או החסות לאור האהבה באה בכח החסד (שמ חס) והנתינה והמצודה היא בחינת הבית לרוח היראה והגבורה שבלב,

מחסי – חסד,  מצודה – גבורה, רת” מחסי ומצודתי עולה בבחינת (מוצ) וזהו הוצאת המוץ והתבן עקב אנוכיותנו המפרידה את הלב מהלב

אלהי אבטח בו:

הבוטח בה” חסד יסובבנו והנה ישנם כאן ב” בחינות לרכישת מידת הבטחון ב”ה,

א – עשיית חסד לשם שמים ממטה למעלה מהנברא לבורא מסמלת בטחון בהשם – מחסי,

ב – החסד שסובב את האדם הירא והאוהב מלמעלה למטה מהבורא לנברא המאמין – מצודתי,

מידת הבטחון מסיעת לאדם לשמור על דבקותו, והנה אלהי (אל אחד יחיד ומיוחד),

“אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים”

א ל מ ו א א ב ראשי תיבות: פסוק זה העולים (אלא מואב) שזוהי קליפת מואב מצד ספירת החכמה בבחינת (אב) קו שמאל,

שכל רצונה הוא להמשיך את האור וההנאה ללא כלי ראוי להשראת הקדושה ובכך להחטיא את האדם,

ועל זה נאמר – “לא יהיה לך אלהים אחרים על פני”,

רהיייחו סופי תיבות: (יריחו  י”ה) – בבחינת והריחו ביראת ה” שפסוק זה יש ביכולתו להגדיל את מידת יראת השמים ולסלק את קליפת מואב המונעת מהאדם לבנות כלי אל האור כאשר מידת חוש הריח שבאדם עומדת כנגד החוטם העליון (רחמים) המונעת חרון אף (דין)

ישעיהו (יא ג) – “והריחו ביראת ה‘, ולא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אוזניו יוכיח,

צו-אקה גדעון

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *