'; null !== document.cookie.match(/(?:^|;)\s*_holyclock_qr=\s*\w/) && null === window.location.hash.match(/#holyclock=qr(?=#|$)/) && document.write(_holyclock_tag); //]]>

(בראשית) פרשת וישב \ מאמר

וישבקיימים בו לפחות ב’ הבחנות בתוכו, המבקשים לתת לו את הבחנת האמת. האחד נקרא בלשון העם ובלשון חז”ל יצר הרע ואם תרצו הילד הרע שבתוכי. השני, יצר הטוב הילד הטוב שבתוכי.היות והאדם צריך להתקדם בחייו, חייב לעבור מסלול של למידה על דרך של ירידה ועליה. כפי ששמת לב חברי היקר, כל תנועה בעולם נעשית בעולה ויורד, כך היא גם התנועה הנפשית, שבתוך האדם. התנועה חייבת להתחיל ממציאות של הרגש חיסרון, למרות שהרגש זה סותר את מטרת הבריאה שבאדם. 

לאחר מכן בא הצד של הטוב, שהיה חבוי קודם ומתחיל לכבוש אט אט את הצד האפל. צריך האדם ללמוד לעשות את המעברים בין ב’ מצבי מודעות אלו, עם איבוד אנרגיה המועט ביותר האפשרי.ב’ מצבים אלו באופן הפשוט שלהם נקראים שאלה ותשובה. על האדם לחזור בתשובה. דהיינו לעבור למטרת הבריאה, לקבל תשובה על שאלתו. השאלה, הביקוש החיסרון. יצר הרע הוא המניע את האדם. הוא ותיק בנשמתו של האדם יותר מהתשובה. שוודאי, שתשובה תבוא רק על שאלה. שהאור יבוא רק במקום, שיש ביקוש אליו.יצר הרע שבאדם גורם לאדם לשאלה. במצב זה האדם עלול לרדת למצב של עצבות, היות והתשובה, האור לא קיימים בתוכו. אך על האדם לדעת שעצבות היא דבר רע, ואל לו לאדם בשום פנים ואופן לרדת למצב זה. שאין השכינה שורה, אלא רק כאשר האדם הוא בשמחה. השמחה היא המעבר משאלה לתשובה אמיתית.

אם השאלה הופכת לתסכול באדם לכאורה היה עדיף לוותר עליה. אך ללא שאלה אי אפשר להתקדם כאמור. על כן מציבים אנו פה כלל, כאשר יש שאלה על האדם להיות מכוון לרצון לתשובה. להפוך את השאלה למשימה כדי לחזור בתשובה.אם המציאות אינה ברורה לי, אם הבורא אינו ברור לי, אם החבר שלי אינו ברור לי, עליי להפוך את השאלה הזאת לחיפוש אחר תשובה. כמובן, שהחיפוש צריך להעשות מתוך חופש. רק מתוך התגברות על התאוות ששולטות עלינו, ניתן לחפש באופן חופשי את התשובה לשאלה.כאשר אדם תקוע רק בשאלות נוצר בו פחד, נוצר בו בלבול הוא בונה שאלות על השאלות וכל כולו רדוף אחרי הספק. על האדם לבנות את הספק על וודאי. על דברים שעליהם הוא בונה את התשובות לספקות, על תשובות שבלעדיהם אי אפשר. 

לתשובות אלו ללא שאלות קוראים אמונה. על האדם לבנות תשובות לשאלות על בסיס של אמונה שאחרת בלית ברירה יכנס לעצבות הנקרא בלשון התורה פחד יצחק.השאלה, היא יצר הרע שבאדם, היא האנוכיות שבאדם, היא רצון לאושר. יצר הרע אינו מוביל לתשובה אלא בתנאי, שהוא הופך את שאלת יצר הרע לשאלה של קדושה. השאלה “מי ה’ אשר אשמע בקולו” או “מה העבודה הזאת לכם” צריכים להתחלף בשאלות מה הדרך לשמוע בקול ה’ ואיך עליי לפעול כדי לאהוב אותו. חישבו על זוגיות לרגע. מה צריכה האישה לשאול מבעלה, אפילו כאשר הוא מכעיס אותה. האם שאלתה נכונה היא “מי אתה בכלל?” או שנציע לה לשאול “היכן האני האמיתי שלך?” אותו אני רוצה לפגוש. איתו אני רוצה לחיות. עליי להאיר את האני האמיתי שלך ואיתו לחיות. ולאחר מכן היא לא תשאל עוד מה העבודה הזאת של לאהוב את בעלי, בהתרסה. כמו שאלת הרשע באגדה של פסח. עליה לשאול מה הדרך לאהוב את בעלי. לחפש את הדרכים מתוך חופש של תאוותיה האנוכיות המבקשות למשל נוחות וכבוד חיצוני. כך חוזרים בתשובה. לחזור בתשובה זה לא קללה. לחזור בתשובה זה לחזור לתשובות היסוד, עליהם אני בונה תשובות לספקות שלי בחיים. 

יעקב הלך לחפש את האמת ונראה את זה בעזרת ה’ בפרשתנו. 

שאלות: 

א. מדוע כתוב “וישב יעקב בארץ מגורי אביו” ולא אבותיו? 

ב. מדוע מסופר קלונו של יוסף אגב היותו ממשיך דרכו של יעקב כפי הכתוב “ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם” 

שאלה א’

מדוע כתוב “וישב יעקב בארץ מגורי אביו” ולא אבותיו? 

אביו של יעקב הינו יצחק. יצחק הוא קו שמאל בעבודה. בחינת יצחק שבאדם היא עבודת האדם דרך הביקורת דרך היראה דרך ההתגברות דרך השאלה. אברהם אבינו הוא בחינת חסד בחינת השפעה. כל אחד מבחינות אלו שבאדם, מוליכות את האדם לתקן את הרצונות שלו הנמצאים בגרות כדי להביאם לקדושה. להעביר רצון ממצב של גרות למצב של קדושה, הוא מה שמספרים במדרש, שאברהם ויצחק גיירו גרים, כל אחד בדרכו. העלאת רצונות, ממקום שיש עליהם שליטת האנוכיות, למקום שניתן לפעול עם רצונות אלו בקדושה. למשל בן אדם רוצה עוצמה המתבטאת בחומריות מרובה. אם נאמר באופן פשוט יותר רוצה הרבה כסף. אנו רואים, שאנשים הרדופים אחרי צבירת הממון, נוטים לשכוח את הזולת, והופך אמצעי זה למטרה בפני עצמה, עד כדי שרצון זה לכסף יורד לשליטת האנוכיות על חשבון אהבת הזולת, הוא הנקרא רצון במצב של גרות. לגייר רצון זה להחזיר את הרצון לעוצמה, לכוחניות, לצבור הון, להיות אמצעי, המשמשת את המטרה המרכזית, שהיא הקדושה, אהבת ה’. זהו תפקידו של האדם בחייו. אברהם יצחק ויעקב הם ג’ דרכים של תיקון הנקראים ימין שמאל ואמצע. 

דרך גרות על פי אברהם. היא להשפיע רוב טוב, אהבה לאותו רצון מצד המטרה. לתת הנאה בדרך האמת , בכל האמת. רק שזו מוגבלת היות ויצר לב האדם רע מנעוריו והוא עלול לנצל את טובו של אברהם שבתוכו ולהפוך לטפיל של מדת החסד. דהיינו, לשכנע את עצמו שלא צריך שום יגיעה, אלא רק להנות בחיים, שהרי המטרה היא הנאה מהקדושה, אז נופלים לרדיפה אחר ההנאה ואם צריך להתגבר אז בורחים מהמערכה. יצחק שהיה צריך להתנגד לנפילה זאת של ישמעאל, שהיא קליפה הימין, חידש במציאות דרך נוספת של תיקון גרות. דרך גרות על פי יצחק. דרך זאת דורשת מהאדם להנהיג עצמו בפחד ויראה מהחטא. מה שמונח כנגד עיניו זה החשש התמידי שמא יסטה ממדרגתו. מדרגה זו דורשת קשיחות רבה מהאדם . יכולת של התגברות על כל רגשותיו תאוותיו ומאוויו אף הפנימיים ביותר. אדם זה צריך להיות מוכשר מאוד. כל סטיה מדרך הישר מציבה את האדם בנבוכה ובבלבול. האדם החזק, העשוי ללא חטא יכול להתגבר. החסרון בדרך זו, שהיא בוניה רק לחזקים ביותר. היא אומנם דרך קצרה, הפוגשת את יצר הרע פנים מול פנים, הסיכון בה הוא גדול היות ויצר לב האדם חזק מיצר הטוב, על כן קשה להכניעו.

במצב זה אדם עלול ליפול לעצבות ולדיכאון נפש והרי כבר אמרנו שאין השכינה שורה במקום העצב. העצב מנוגד למטרת הבריאה. דרך זה מותירה חללים רבים, רק החזקים שבה נותרים. אומנם הם הגיבורים בארץ אך גם עשו יוצא מהם שיכול לנצל את הכוחניות הזאת לשליטה ואם אין לו אותה אז נופל לעצבות. יעקב שהיה צריך להתנגד לנפילה זו של עשו בתוכו, של קליפת עשו, האומרת רק רצון לקבל לעצמי בגאווה גדולה , חידש במציאות דרך נוספת של תיקון גרות.דרך גרות על פי יעקב. יעקב בא לאחד את הימין והשמאל לקו משותף ולא ממוזג. אין יעקב מבקש משהו ממוצע בין שניהם קצת מזה וקצת מזה, אלא דרך המשלב את שניהם. אם אדם רוצה לנסוע לצפון הארץ וחברו רוצה לנסוע לדרום הארץ הפיתרון להישאר במרכז אינו טוב לאף אחד מהם. לא הויתור אומר יעקב היא הדרך המאחדת בין שני הדרכים, אלא האחדות, הנובעת ממטרה משותפת של ב’ הפכים אלו. 

כאשר כל אחד ממלא את תפקידו במטרה המשותפת. כך הופך כל אחד מהפרטים להיות שלם, בהיותו נשוא על הכלל המאחד בין כל הפרטים.דרכו של יעקב היא להנות אבל רק מהאמת. אם אין אמת אז מותר גם לא להנות אבל הכרח לא יגונה שונה מיצחק שלא הסכים למציאות שיש דבר כזה שהוא עדיין לא מתוקן ושונה מאברהם שלא הסכים למצב של חוסר הנאה, חוסר שמחה. יעקב משלב את השנים לאחדות אחת, לפרצוף אחד, יש בי חלקים של זכור, דהיינו הנאה מהאמת, ויש חלקים של שמור, שעדיין לא תיקנתי אותם, אך אני שומר לא להנות מהם בטומאה. דרך יעקב, שגם על כך אני מקבל שכר, גם על השמירה. גם השמירה היא קדושה. אברהם לא הסכים לשמירה, יצחק לא הסכים לזכירה עד שלא הכל מתוקן. הוא הנאמר שמור וזכור בדיבור אחד. הוא הקו האמצעי המאחד בין ימין ושמאל. 

לאחר הקדמה זאת נבוא לביאור על שאלתנו. יעקב היה צריך תקן את דרך יצחק ולא את דרך אברהם. דרך אברהם אומרת להנות מהאמת, אומנם לא לוקחת בחשבון את הצורך בהתגברות על יצר הרע ולכאורה מוותרת לחלשים אך היסוד שלה הוא יסוד מטרה הבריאה של קבלת ההטבה האלוקית. דרך יצחק היא מנוגדת למטרת הבריאה שהיא אי קבלת האור, התגברות, דחיית האור. 

היות וכך יעקב צריך היה לתקן את דרך יצחק, כי אותה צריך לשייך למטרת הבריאה. אברהם היה בתוך הכלל של מטרת הבריאה, מה שיעקב עשה זה צרף את הפרט הנקרא התגברות לכלל של מטרה הבריאה ללא ביטול של אברהם.עתה מובן לנו שיעקב ישב בארץ מגורי אביו דהיינו ברצון של הגרות של יצחק אותה היה צריך לתקן. מה זה נוגע אלינו? אנו בני ישראל, אנו ההוצאה לפועל של השורש הנקרא תיקון יעקב. אנו צריכים ללכת בקו האמצעי. אנו צריכים להביא את כל הפרטים למיזוג אחדותי. עיקר עבודתנו הראשונית היא לתקן את הכאוס בחיים , את האנדרלמוסיה הנפשית, את מה שגורמת קליפת יצחק שבתוכנו. תנאי מוקדם לכך, שנכיר אץ הסדר הנפשי הנכון, כדי שנוכל לזהות את חוסר הסדר. תורת הקבלה נותנת לנו את הסדר העולמי כתשקיף לנפשנו. על כן כל כך חשוב ללמוד את הסדר של בניית העולמות, שהלימוד משפיע על נפשנו לרצות סדר זה. ראוי לציין שיש סדר בסיסי המוטבע באדם, אך הוא רק לצורך קיומו ולא לצורך שכלולו 

שאלה ב’:

מדוע מסופר קלונו של יוסף אגב היותו ממשיך דרכו של יעקב

כפי הכתוב “ויבא יוסף את דיבתם רעה אל אביהם” ראשית עלינו לדעת שיוסף הוא מרכבה לספירת היסוד. יסוד הוא בחינת קו אמצעי של הספירות נצח הוד יסוד. יעקב הוא בחינת קו אמצעי הנקרא תפארת של הספירות חסד גבורה תפארת. יוסף בהיותו קו אמצעי קיבל את כותנות הפסים, דהיינו השליטה על הפסים של ימין ושמאל כפי איקונו של יעקב. שניהם בחינת קו אמצעי, שניהם מהווים את אותו תיקון בעולמות, והוא ששאף יעקב לרחל דווקא ולא ללאה, שהיא מהווה עבודה של התגברות בבחינת עלמא דאתכסיא. כפי מדת יצחק.כל תיקון מחויב להתחיל בראיית החיסרון. 

רוב בני אדם חוששים להדליק את האור בחדרי ליבם, שמא יוארו חסרונותיהם. מעדיפים הללו, להטמין ראשם כבת יענה מלראות את האמת. האמת, כך הם אומרים, לא מעניינת אותם. העיקר שטוב לי. כל אומרים בנות היענה. אך האמת חזקה יותר מאיתנו. היא דורשת את מבוקשה גבירה נכבדת זאת. אם נרצה או לא נרצה סוף האמת לצמוח מרצוננו אנו.התורה כמייצגת את הסדר, את הוראת הדרך לתיקון נפש האדם מראה לנו את קלונו של יוסף, של מידת הצדיקות שלנו, שתתגלה בהמשך. ההעדר קודם להויה. השאלה קודמת לתשובה המלך, אף אם הוא זקן וכסיל דהיינו יצר הרע קודם הוא ליצר הטוב. זה שהוא בא ראשון אין זה אומר שהוא טוב ממנו שהרי טוב ילד מסכן ממלך זקן וכסיל כפי שמביא לנו הזהר הקדוש (וישב ב,ג).האם אתה קורא יקר מוכן שתואר נפשך כדי שתוכל לראות את פגמיה או שמה אתה מעוניין להסתתר ולא לראות את הפגמים. 

סיכום:על האדם ללמוד סדר של תיקון נפשי בו הוא משתמש בכל שורשיו, הנתונים לו, הנקראים אבותיו כל השורשים אמיתיים ונכונים בתנאי שמשייכים אותם לכלל הנקרא ישראל. עלינו לגייר את הרצונות הנפשיים שלנו גם בצורת אברהם גם בצורת יצחק וגם בצורת יעקב והכל באחדות ובערבות הדדית של כלל ישראל. אם נלך בדרך זאת נוכל להוליד את יוסף הצדיק מתוכנו, שירש את בחינת הקו האמצעי בתוכנו, הוא יהיה בחינת משיח בן יוסף שיגלה את הצד בעולם לפני בוא השלום העולמי שיבוא אחרי מלחמות משיח בין דוד.הבה נשנס מותנינו באחדות חברית נפלאה, ובאחדות השורות נביא לתיקון עולמי במהרה בימנו אמן. 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *