מצב אשכולתי | מצב לינארי

***עינא פקיחא***

מראות השמים ליום ג״ אייר תשפ״ה

אומר עמוס הנביא פרק ה״ - הוי המתאוים את יום ה״, למה לכם את יום ה״, הוא חושך ולא אור, אנחנו רוצים משיח, רוצים חרות, אך לא כולם מעונינים לקשר של דבקות עם הקב״ה, החשבת האהבה ברוח יראת הרוממות בונה הלב

בחסדי ה״ יתברך במראות השמים זכיתי לראות את משיח ה״ צועד בשביל עפר המוביל לעיר העתיקה ירושלים, הובילה אותו אישה צנועה שצעדה לפניו, האישה מסמלת בחלום את השכינה הקדושה (רחל), היא הצביעה לעבר העיר העתיקה שנראתה באופק ואמרה למשיח ה״ זוהי ממלכת יהודה זהו ביתך, משיח ה״ שואל את האישה לשמה? עונה לו האישה שמי מרתה, והקצתי,

משיח זוהי תודעה של כללות השגת הדעת, בחלום זה הבנתי מה מצבו הרוחני של עם ישראל לקראת הגאולה, משיח קרוב לירושלים, קרוב לקבלת המלכות בברכת ה״, הוא קרוב מאוד לביתו בקודש, משיח עדין לא יודע שהוא משיח, בקרוב ע״פ עניות דעתי, הוא יקבל את הגילוי משמים שכולנו מיחלים ומצפים בחסדי ה״, לגאולת ישראל, השם מרתה מסמל את נסיון האמונה מעל הדעת ברוח ההתגברות על היצר האנוכי המפריד את הלב מהלב, נזכרתי בפסוק בספר שמות ט״ו פסוק כ״ג, ״ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה״,

עבודת הלב לקראת מלכות שמים על הארץ:
וַיָּבֹ֣אוּ מָרָ֔תָה וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לִשְׁתֹּ֥ת מַ֙יִם֙ מִמָּרָ֔ה כִּ֥י מָרִ֖ים הֵ֑ם עַל־כֵּ֥ן קָרָֽא־שְׁמָ֖הּ מָרָֽה׃
וַיִּלֹּ֧נוּ הָעָ֛ם עַל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹ֖ר מַה־נִּשְׁתֶּֽה׃
וַיִּצְעַ֣ק אֶל־יְהֹוָ֗ה וַיּוֹרֵ֤הוּ יְהֹוָה֙ עֵ֔ץ וַיַּשְׁלֵךְ֙ אֶל־הַמַּ֔יִם וַֽיִּמְתְּק֖וּ הַמָּ֑יִם שָׁ֣ם שָׂ֥ם ל֛וֹ חֹ֥ק וּמִשְׁפָּ֖ט וְשָׁ֥ם נִסָּֽהוּ׃

מרה (גמ״ט 245) כמספר תיבות קריאת שמע, השם מרה גמ״ט (קנ״א ב״ן מ״ב), זהו היחוד הקדוש שממתיק הדין, (אלף הה יוד הה, יוד הה וו הה, ושם מ״ב המעלה אנא בכח..) משה ע״ה קרא בשם קדוש (מרה) להמתיק את הדין שבנסיון, מים חיים הם עץ החיים, האמונה מעל הדעת היא האמצעי לגבור על הנסיון, השם הקדוש מרה יש בכוחו להגן על האדם בפני הדין הקשה בשעת הנסיון, תודעת עץ החיים מנוגדת להגיון עץ הדעת, לכן צריך אמונה וגבורה להתעלות למקום החיים מעל הדעת,

מרתה (גמ״ט 645) בחינת (כתר כ״ה) כאשר השם כ״ה הוא שמה של המלכות דקדושה, מקום תודעת גלות השכינה הנקראת מרתה מייצגת את זמן הנסיון של הנברא שהוא תחת צמצום, להביא את ליבו לאמונה מעל הדעת, מים הם הרצון לקבל, שהאגואיזם שולט המים מרים, מכיון שאין כלי ראוי להכילן, העם אלו הם תודעות צורות הרצון לקבל שבנבראים, במקום לבקש את שפע המים (הרצון להשפיע נחת רוח לבורא) ברוח הדעת (משה) הם מתלוננים ( וילנו העם), טענתם מ״ה נשתה, שהתשובה: מ״ה (יוד הא ואו הא) גמ״ט אדם, שתייה היא אור החכמה,

הצעקה לבורא בשם הויה, בבחינת מ״ה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו, מקומה להמתיק את הדין בזמן הצמצום ולהמשיך רחמים ברוח התפילה והגבורה, ויורהו סוד היסוד הקדוש (ו״) רי״ו (גבורה), ה״ו המשכת השפע מהבינה (ה״) לז״א (ו״), לטובת הכנת כלי המלכות להשראת האור, זוהי עיצת הבורא (עץ) לנברא בזמן הנסיון, גבורה ואמונה מעל הדעת (על כן), זו הדרך להמתקת דינים לכל נסיון, בסוד חק ומשפט (יסוד ומלכות), יחוד שמע ישראל יש בכוחו להמתיק ולהתעלות מעבר לדין, ע״י השלכת צורות הרצון האנוכיות (וישלך), וי(חסרון), שלך (הרצון לקבל),

מרה ( מם ריש הה) במילוי (גמ״ט 600) ש״ך פר (גמ״ט 600) כמניין ציצית, ש״ך פ״ר אלו הם הדינים שבמלכות שיש להמתיקם, שקר (גמ״ט 600) מקום דין,

מרתה - (מם ריש הה + ת) = (גמ״ט 1000) סוד האות אלף המסמלת את הארת הכתר הנמשך למלכות בסוד מרתה גמ״ט (כתר כ״ה)

כה אמר ה״ קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים, רחל מבכה על בניה מאנה להנחם על בניה כי איננו,

קול ברמה נשמע - ברמה סוד ב - מרה, רמ״ה תיבות בקריאת שמע בסוד נ-שמע, והנה ב״ מלשון ב״ פעמים ביום קריאת שמע, השכינה בגלות נקראת מרתה, המסמל מצב תודעתי של נסיון בני ישראל לתקן את כלי הקבלה האנוכים שיהיו בעל מנת להשפיע נחת רוח לבורא יתברך, משה ע״ה מסמל בפנימיות את (ספירת הדעת), משה לקח על עצמו את האות תי״וֹ מהשם מרתה וקרא שמה מרה, האות תיו היא בחינת מסך לאור חוזר הנדחה לבניית כלים ראויים לאור,

חידוש לשם שמים: קול ברמה נשמע :
קול (ואהבת את..) רמ״ה (245 תיבות בקריאת שמע) נשמע (נ-שמע) קריאת שמע,
נ - 50 אותיות עם הכולל, (שמע ישראל יהוה אלהינו יהוה אחד, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד),

רחל + אות = מרתה, הארת אות אלף, הארת הכתר המשפיע למלכות רחל הנקראת כ״ה, כאשר כתר ״כה גמ״ט מרתה,

זה קרוב אחי היקרים, החזיקו חזק באמונה וגבורה, לישועתך ה״ קוינו וציפינו כל היום, אלינור הכהן,