אדם מסתכל במראה ורואה שיש לו כתם על המצח, האדם מנקה את המראה שמולו בעל מנת לנקות את הכתם? הנקיון האמיתי הוא לגשת למצחנו באופן ישיר ולא דרך החצוניות. הכתמים הם נקודות האנוכיות בנבכי נפשנו, הסביבה היא רק גירוי חצוני להראות לנו מהו חסרוננו בעל מנת שנוכל לתקן את הלב, לא ניתן לתקן משהו שלא מוגדר לנו כצורך לתיקון? הקבה” מעמיד עלינו משקולת בעל מנת שנוכל להתאמן להיות בכושר כאמצעי להיות כשר, המאמן הבורא נותן לנו משימות ואנחנו רבים עם המשקולת ולא מיחסים חשיבות לבנית שריר הלב, לידת משיח ב ט” באב מסמלת את לידת המודעות כמה אין עוד מלבדו ומלחמת הלב היא אמצעי לבניית לב ישר-אל והנה מדוע באה מלחמה? מה תפקידה? ישנה מלחמה פרטית בנפשו של האדם, כל פרט כפוף לכלל שבו הוא נמצא, ישנם ב” יצרים בנפשו של האדם האוהב כנגד האויב, המכבד כנגד המבזה, המלחמה בכלל היא השתקפות מדויקת של המלחמה הנפשית בפנימיותנו, המלחמה היא תוצאה של מחלוקות, שנאת חינם, פרוד, מריבות, בגידות, ניאוף להמשיך? המלחמה שלנו עומדת כנגד אבינו שבשמים, החמס הוא רק מקל הבא להעיר את הלב, האדם במחשבה דבור ומעשה יוצר, במידה ויצרנו שליליות בפרט אנחנו משלמים בכלל ולהפך, בל לנו לבוא בטענות לרוח האהבה שאנו תחת התאוה והפרוד, איחוד אהבת חינם, חסד מאיש לרעהו יתנו תוספת כח אנרגטי לצבא, שכל חייל בשטח מיצג חלק מכלל ישראל, דודי ירד לגנו ללקוט שושנים, כל פרח שנקטף עומד ביחס ללב שלנו, עלנו לקחת אחריות ולהיות גבורים ובוגרים,
החמס הוא המקל שבא להעיר את לבבות ישראל, החמס הוא הטריגר לאחד אותנו כאחד, החמס מגיע כנגד החמס שאנחנו עושים אחד עם השני, החמס הוא החסם שחוסם את הלב אל הלב, איזה הנהגה חסרת לב וראש, טפשים ובורים שבכח הזרוע מנסים לצאת למלחמה תתעוררו בורים מחממי כסאות, המלחמה היא כאן, ביננו, לא בעזה, עזה היא הסימן להזכיר לנו כמה אנחנו עזי נפש בעלי שנאת חינם ואגו מאדם לאדם, שאנחנו הולכים אחד נגד השני, נהינו עם דפוק עם ממשלה של אגואיזם, כולנו בורים וחסרי עמוד שגרה שלא מבינים שהמילה שלום היא שמו של הקב”ה,
האוייב האמיתי נמצא בתוכנו ולא מחוץ אלינו והנה הקש שוכן סביב פרחי לב ישראל, בתוכנו ישנם עשבים שותים שחפצים לחמוס את הלב, המלחמה היא בנפשנו, היא עמוקה מאוד בתודעותנו, האיחוד ביננו בא לידי ביטוי בכוונה שבלב, מה באמת אני חושב עליך? כמה ליבי שוה עם פי? משימת השעה היא להיות רגיש לצרכי וחסרונות הזולת, מה שנראה לנו טפשי או קטנוני הוא עקרי בלבבות חברינו, האימון העיקרי שלנו בא לידי ביטוי ברגישות שבנו לאחר, זוהי זכות להיות חכמים ולא צודקים מלב אל לב, אין שלום בלי מלחמה ומלחמת הלב באה לתת לאור להאיר ביננו, לכבד אנחנו מוכרחים ומותר לנו גם לא להסכים, צו השעה הוא לא ליטור טינה, צו השעה הוא לשמר את הלב, שניזכה לסלוח בעיקר לעצמינו,
לאורך כל ההסטוריה עם ישראל מסתובב סביב הזנב של עצמו בחוסר מודעות ובחוסר הכרה שיש מלך מלשון מוליך הדרך, נדרשת מאיתנו ההכרה בבורא עולם ובדרכו האהובה, המלחמה היא רק אמצעי לתת לנו את התובנה שהבורא נמצא בלב ולא רק בשמים, כל פעם שאיבדנו קשר אם האור גורשנו נחרבנו נפגענו גלינו נשברנו ומדוע? רק בגלל שאבדנו את התודעה שבאנו לעולם להיות בקשר של לב עם נותן האור הבורא, אנחנו רבים עם המקל ושוכחים מי מחזיק את המקל, המלחמה היא השתקפות, עזה היא עזות הלב, חמס מגיע לומר לנו שאנו חומסים את האור, המחילות באדמה באות כי אין מחילה מאדם לאדם, ניקוי עזה הוא רק סימן לניקוי הלב, תיקון הסביבה הוא רק תזכורת לתיקון הנפש,
האויב מתחפר לו בנבכי מחילות הנפש, ומקלטו הוא (בונקר) מלשון בונה קור והנה החמס מסמל את קליפת עמלק האנוכית שתפקידה לקרר את האדם, לזרוע בו ספקות ולהקפיא את תנועתו בהשפעה לאהבה כאשר עמלק גמאטריה ספק, מחילות מלשון מחילה, הספק מוליד קרות לב הבאה לידי ביטוי בגאוות יתר הגורמת לפרוד מלב אל לב, מחלוקת כעס מריבות שנאת חינם וכו אלו הם סממנים של הקליפה שכל מהותה לגרום לפרוד ביננו, היכן שאין מחילה וסליחה נבנית מחילה בבונקר האוייב, אהבת חינם, איחוד, ענוה והכרה במוליך הדרך הבורא משמידה כל מחילה ומולידה חמלה ומחילה מאדם לאדם, זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ, וְלֹא יָרֵא אֱלֹהִים,
אל תסתר פניך ממני ביום צר לי:
הסתר מגיע מצד הנברא ולא מצד הבורא, הבורא מאיר אהבה בקביעות ללא שינוי והנה הסתר פנים מגיע מהצד המקבל האנוכי של האדם, להיות תחת מיצר זהו אמצעי לעורר את הלב, בדרך כלל הסתר נמצא בלילה לא ביום, מידת היום מסמלת את בהירות הדעת ובפסוק זה התכוון המשורר לבקש זמן לביקורת ולהתבוננות נפשית בעל מנת לקבל תשובה מדוע יש הסתר? ומדוע צר לי? התיקון: כשנאיר פנים לאהבה נפעל ביראה, שנסתיר פנים מהאהבה נפעל באנוכיות,
זה בהחלט משמח לראות את עם ישראל מאוחד וזה מצער להבין שרק המות הוא הגורם המאחד ביננו, חבל שרק מלחמה באה להזכיר אל הלב את יעודו ותכליתו של עם ישר-אל, בוקר אור יש בכל יום עם פוטנציאל של בוקר טוב, אני מאחל לעצמי ולכולנו שיהיה בוקר אחד לא מתוך מלחמה אלה מתוך מודעות,
התפילה מהלב נכנסת אל הלב, זהו הקב”ה שברא את העולם, שהפיח חיים באדם, שנשא את אברהם, שדבר אל משה וכו.. זהו אותו הבורא, אל אחד יחיד ומיוחד אדון הכל, זהו אבינו שבשמים אל רחום וחנון באהבה, הוא לא ישתנה מאז ועד היום, זהו אותו הבורא שהוציא את הלב ממצרים, איזה זכות שיש לנו יכולת להשען על מלך העולם, אשרינו ומה טוב חלקנו ישר-אל, כל הישועות, גדעון צו-אקה
