בראשית א” היום השני \ 28ד”
היום השני פסוקים ו” ז” ח”: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ
היום השני פסוקים ו” ז” ח”: וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי רָקִיעַ בְּתוֹךְ הַמָּיִם, וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-הָרָקִיעַ
הנה הכתוב מדבר מכניסת האדם לארץ ישראל. אשר במצב זה צריך האדם לעשות פעולה מאד מוזרה, לקחת מראשית כל פרי
וְזֹאת הַבְּרָכָה, אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹקִים–אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: לִפְנֵי, מוֹתוֹ”. ושוב, כמו בכל שנה, אנו נאלצים להיפרד ממשה רבנו, המנהיג
פרשת במדבר וענין מניית בני ישראל מחדש, שאו את ראש כל עדת בני ישראל, למשפחותם, לבית אבותם, כל זכר לגולגלותם,
שואל האר”י הקדוש בשער המצוות עמ’ קכ”ז: “לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע. וקשה כי מפני היצר הרע, שנתגבר
יסודות בפנימיות התורה: דרך הפרט הכוונה לכך, כפי שכתוב בזהר הקדוש, שהאדם הוא “עולם קטן”. הכל נמצא בתוכו. כל הכתוב מתייחס